תעה

היא ההשפעה בבחי' ריחוק ובבחי' העלם דוקא. וזהו דכתיב²¹ לך הוי' הגדולה וכו' וחשיב כאן כל המדות עד מדת המל' ואח"כ אומר לך הוי' הממלכה וגו' להיות שהם חלוקים באופני ההשפעה והגילוי. דמדת המל' היא בבחי' רוממות והתנשאות. וזהו לך הוי' הממלכה והמתנשא לכל לראש דמכיון שמזכיר מדת המל' מזכיר ענינה שהיא בבחי' רוממות והתנשאות וכמא'²² המלך המרומם לבדו כו' והמתנשא מימות עולם. וידוע דרוממות הוא בחינת התעלמות האור²³. שמבחי' גילוי אלקות א"א להיות התהוות אותה המציאות שעלה ברצונו ית' שיהי' עולם תחתון בעל גבול ומדה, והתכלית בו יהי' בהעלם, ורק האדם ע"י עבודתו בתומ"צ יגלה התכלית הנעלם וישלים כוונת הבריאה, ורק ע"י בחי' מל' שהוא התעלמות האור הוא התהוות הנבראים בבחי' מציאות דבר ויש. וכמ"ש²⁴ מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור, שיש מלוכה וממשלה. וההפרש ביניהם הוא דמלוכה ברצון וממשלה הוא בע"כ²⁵. וכמו על מין המדבר שייך ענין המלוכה. אבל על מין החי הרי אינו שייך ענין המלוכה כ"א ענין הממשלה. והדוגמא מזה למעלה הוא דבמדרי' התחתונים ביותר וכמו בנוגה דיצי' ועשי' הנה שם הוא בבחי' ממשלה. וזהו כי אל דעות הוי' ול"א (ול"ו קרי) נתכנו עלילות. דגדולה דעה שניתנה בין שתי אותיות שהם שתי הזכרות דשם אל ושם הוי'. וההזכרה דשם אל קדמה לההזכרה דשם הוי'. והיינו דמאוא"ס ב"ה נאצלו ונמשכו ב' דעות. וההמשכה הראשונה היא הדעה דד"ת והוא להיות בחי' עם נראים ליש ומציאות ואח"כ נמשך גילוי דעה העליונה, שהוא מההזכרה השני' דשם הוי'. דאם הי' בתחלה גילוי הדעה העליונה אז הרי לא הי' מציאות הנבראים כלל. ואשר ע"כ הנה תחלה הוא בחי' ד"ת להיות בחי' עם ושתהי' העבודה דביטול היש. ואח"כ ע"י תומ"צ נמשך גילוי דעה העליונה. וזהו הכתיב והקרי דול"ו נתכנו עלילות, דל"ו בוא"ו הוא שתופס מקום, שלמעלה חושבים דרכים ונתיבות באופני ההתעוררות לעורר את האדם לעבודה והוא לפי שתופס מקום, ול"א באל"ף שאינו תופס מקום כלל. שזהו ההפרש בין ד"ת לד"ע. דד"ת הוא מאין ליש. הרי הנברא תופס מקום להוותו ולהחיותו. ובד"ע הוא מיש לאין שאין הנברא תופס מקום כלל. ולזאת הנה הגם דהכתיב הוא ול"א באל"ף מ"מ הנה הקרי הוא ול"ו בוא"ו, ועם היות דהקרי הוא ול"ו בוא"ו, מ"מ הנה הכתיב הוא ול"א באל"ף. דלפ"ז פי' הענין הוא כך דול"ו נתכנו עלילות, שהו"ע ההשגחה פרטית, שהוא ית' משגיח על כל הנבראי' ויצורים ונעשים, והשגחתו ית' היא עצמה היא חיותם של הנבראים וקיומם, שכ"ז הוא כאשר בתחלה הוא הגילוי דד"ת ואח"כ נמשך הגילוי