ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ספר המאמרים <h1>תרצ"ב-תרצ"ג</h1><h2>תרצ"ב</h2><h3>בס"ד ד' ו' אלול תרצ"ב וילנא</h3><h3>ביהכ"נ קירזנער</h3>תטו

תטו

במקור חיפוש חדש

מפנימיות הכלי'³¹. ומ"מ הנה כ"ז נקרא בשם עומדים ורק בירידת הנשמה למטה ומתלבשת בגוף אז נעשי' הנשמה בבחי' מהלך דוקא, אך הענין הוא דכל המדרי' שלמעלה הכל נמדד ע"פ מאמר קו המדה שהוא גילוי אור הקו שמודד מדידת האורות ומדידת הכלים וכן יחוד האורות והכלים והתכללותן הן היחוד חיצוני שלצורך העולמות והן היחוד פנימי שלצורך הנשמות הכל כאשר לכל הוא ע"פ מאמר קו המדה, ולכן הנה כל המדרי' לא מיבעי ממכ"ע שהוא האור הנמדד בכל עולם ועולם לפ"ע אלא אפי' אור הסוכ"ע הכל הוא במדידה, דהנה סוכ"ע עם היות שהוא סובב ומקיף לעולמות ומ"מ הוא לפ"ע העולם³², וכמו בשמים וארץ דשמים לרום³³, ומ"מ הרי יש מדידה באופן ריחוק הארץ מן השמים באופן כזה שההשפעה מן השמים יגיע לארץ וכמ"ש³⁴ אני אענה את השמים והם יענו את הארץ, ואשר ע"כ הנה כל הגילוי אורות שלמעלה הם נקראים בשם עמידה לפי שהם באים במדה וגבול, ובחי' מהלך הוא בחי' ההילוך בבחי' א"ס וזה דוקא נעשה בהנשמה ע"י ירידתה למטה ומתלבשת בגוף ועוסקת בתומ"צ וזהו טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף דהפה הגשמי שלומד תורה ומקיים המצות כהלכתן הוא טוב יותר מהאהוי"ר שהי' לה להנשמה קודם ירידתה למטה להיות כי בירידה זו נעשית הנשמה בבחי' מהלך בעילוי אחר עילוי.

ובזה יובן המאמר³⁵ יפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב, והנה עוה"ב הוא מה שבא אחר עולם זה, דהעוה"ז נקרא פרוזדור, וכמו כל בית גם קטן יש לו פרוזדור מה שקדום אל הבית ומכש"כ בירה גדולה וטרקלין, וכן בעוה"ז ועוה"ב שהעוה"ז הוא פרוזדור להעוה"ב וכמאמר (אבות פ"ד י"א³⁶) התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנוס³⁷ לטרקלין, ובפירוש ענין עוה"ב יש מפרשים³⁸ על ג"ע שהוא תענוג הנשמות בלא גופים, ויש מפרשים|38 על עולם התחי' שהוא תענוג הנשמות מלובשים בגופים דוקא והוא תענוג נפלא עד אין שיעור וקץ כלל, דתענוג נפלא כזה אין בכל הגילוים והמדרי' דג"ע, ולכן הנה גם האבות ומרע"ה וכל הצדיקים שהם יותר על ג' אלפים שנה מתענגים בהגילוים דג"ע³⁹, הנה בכדי לקבל הענג הנפלא דעולם התחי' יתלבשו בגופים⁴⁰ ואמרו ז"ל⁴¹ כל ישראל יש להם חלק

הערות

31. ראה עץ חיים שער כח (שער העיבורים) פ"א. שער מ (שער פנימיות וחיצוניות) דרוש יוד. פע"ח הקדמה לשער השבת פ"ה. שער השבת פ"י. לקו"ת פ' ראה כו, סע"ג ואילך. יו"כ ע, ג. ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי פינחס קיד, ד ואילך. ספר המאמרים תרנ"ב ע' נג. תרנ"ג ע' ריח. תרנ"ד ע' רנד.
32. ראה תו"א מגילת אסתר צח, ב. תורת חיים ויחי רמ, ד. ספר המאמרים תרנ"ז ע' רא. ובכ"מ.
33. משלי כה, ג.
34. הושע ב, כג (ושם: והי' ביום ההוא אענה נאם ה' אענה את השמים והם יענו את הארץ).
35. אבות פ"ד מי"ז.
36. כ"ה בכתי"ק. במשניות שלפנינו ובסידור אדמו"ר הזקן הוא משנה טז.
37. כ"ה בכתי"ק. ואוצ"ל כבאבות שם: שתכנס.
38. ראה מדרש שמואל ונחלת אבות במקומו.
39. ראה גם המשך וככה תרל"ז פ"ה. המשך תער"ב ח"ב ע' תשפ. ספר המאמרים תרח"ץ ע' ריד.
40. ראה ד"ה להבין ענין תחה"מ תשמ"ו ס"ו (ספר המאמרים מלוקט ח"ג ע' לז. בהוצאת החדשה - ח"ג ע' רכה): ויש לומר, דזהו ג"כ מה שמובא בכמה דרושים שגם האבות ומשה רבינו שיושבין בג"ע העליון יותר מג' אלפים שנה יבואו להתלבש בגופים, כי הגילוי שיהי' בתחיית המתים הוא נעלה הרבה יותר מהגילוי שמאיר בג"ע, אפילו בג"ע העליון. דזה שמדייקים "שיושבין בג"ע העליון יותר מג' אלפים שנה", יש לומר, דג' אלפים שנה הם דוגמת שלשת אלפים משל, שהם כנגד ג' עולמות בי"ע*, דבכל עולם יש אלף מדריגות. וזהו שמדייקים "שיושבין בג"ע העליון יותר מג' אלפים שנה", דבמשך ג' אלפים שנה מפשיטים כל הלבושים (המשלים) דג' עולמות בי"ע, וכשיושבים בג"ע יותר מג' אלפים שנה מתעלים גם באצילות וכו', ואעפ"כ יבואו להתלבש בגופים, כי הגילוי דתחיית המתים הוא למעלה יותר מהגילוי דג"ע, גם כשהגילוי דג"ע הוא לאחרי שמפשיטים כל הלבושים. ------------------------------------------------ *) ראה מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים ע' קלא. אוה"ת וארא ע' קנג. המשך תרס"ו ע' רלז. המו"ל.
41. משנה סנהדרין ר"פ חלק (צ, א).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.