שצח

בהגליא דנשמות ומכש"כ דבפנימיותם האיר בחי' התורה, ואור זה נותן לנש"י במתנה נצחית, וזהו אנכי נותן לפניכם דאנכי הוא הדיבור הראשון דעשה"ד אנכי הוי' אלקיך³³, שעז"נ³⁴ הלא אנכי טוב לך מעשרה בני' דעשרה בנים הן עשה"ד³⁵ שהן ע"ס³⁶, והדיבור דאנכי הוא הראשון ובחי' הפנימיות שלהם, והדיבור דאנכי הוי' אלקיך נותן לפניכם שהוא ניתן בפנימיות שלכם והיינו שעי"ז נעשה שם הוי' בכל אחד ואחד מישראל, וזהו שנא' אנכי הוי' אלקיך, ולא נא' אלקיכם כמו שנא' כמ"פ בתו' כמו ועבדתם את ד' אלקיכם³⁷, אני ה' אלקיכם³⁸, וכאן כתי' אלקיך, שהוי' יהי' אלקיך אלוקה שלך, דע"י דיבור אנכי נעשה ש' הוי' בכאו"א מישראל³⁹.

אמנם צ"ל והלא הנשמות הם משם הוי', והיינו דכל הנשמות הם מאצי' ובאצי' הוא גילוי שם הוי', ולכן הנה גם הגוף הוא בציור הד' אותיות דשם הוי' כמ"ש⁴⁰ דהראש הוא בדוגמת תמונת אות יו"ד, וה' אצבעין דימין ושמאל ב' ההי"ן, וגופא הוא אות וא"ו, א"כ הרי גם בתחלת התהוותה של הנשמה יש בה שם הוי', וצ"ל מהו ההתחדשו' בזה מה שבמ"ת בהדיבור דאנכי נחקק שם הוי' בנפש כל אחד מישראל. אך הענין הוא דשם הוי' שבתחלת ההתהוות הוא מפנימיות הכלי' דאצי' ומהאור השייך אל הכלי', והשם הוי' דאנכי שבמ"ת הוא מעצמות האור שלמעלה מן הכלים והוא הנתינת כח על כל אופני עבודה בעבודת השי"ת. וביאור ענין שם הוי' שבנפש, הנה⁴¹ אי' במשנה⁴² אריב"ל בכל יום ויום ב"ק יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, שהתורה היא עלובה על שאין לה עוסקים⁴³, וכן יש כמה כרוזים שמעוררים על התשובה, וכמ"ש⁴⁴ אמר אליהם חי אני נאם ה' אלקים אם אחפץ במות הרשע, כ"א בשוב רשע מדרכו וחי', שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל, וכתיב⁴⁵ והשיבו וחיו, וכתיב⁴⁶ הלא בשובו מדרכיו וחי' וידוע הפירוש⁴⁷ דכאשר התשובה היא אמיתית אז הלא זדונות נהפכים