ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"עספר המאמרים<h1>תרצ"ב-תרצ"ג</h1><h2>תרצ"ב</h2><h3>בס"ד.</h3>רעח

רעח

הרוחני של הנפש בחיות בשרים בהאברים כל אבר ואבר לפי ענינו, דהנה כתיב33 כי הדם הוא הנפש, שאור וחיות הנפש מלובש בדם, אמנם בהתלבשות זו של החיות הרוחני בדם (שהוא דם היותר מובחר והוא הרביעית דם שהנפש תלוי בו34) הוא חיים רוחני' עדיין, ועל ידי הגידים בא בחיים בשרים35, וזהו עולם שנה נפש, דעולם שהוא מקום, והיינו דגם החיות המתלבש בעולם הוא בכלל מקום, והתחברות הנפש עם עולם הוא על ידי שנה שהוא זמן כדוגמת הגידים המביאים את החיים הרוחנים להיות בחיים בשרים. והנה בבנין גוף האדם הרי יש ג' ענינים בשר גידים ועצמות36, דעצמות הן עצמי' האדם דעיקר בנין גוף האדם הם העצמות שבו, ובשר הוא לבוש המלביש את העצמות וכמ"ש (איוב י' י"א) עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני, שהבשר הוא לבוש אל העצמות כדוגמת העור שהוא לבוש על הבשר וההתחברות של הבשר והעצמות הוא ע"י הגידים. והנה כמו שהוא בבנין הגוף, והיינו דבגשמיותו של האדם הרי יש ג' ענינים אלו עצמות ובשר והתחברותן הוא על ידי גידים שהם המדריגה הממוצעת המחברם, כן הוא גם ברוחניותו של האדם שהן כחות הנפש יש ג' ענינים אלו שהם כמו עצמות ובשר וגידים, וכמו בענין המוחין דאי' בזהר37 גרמין בנויין על מוחא דאיהי מיא, והיינו שהעצמות הן בחי' מוחין (ולכן העצמות יש בהם מוח) והכוונה דהמוחין הם עצמי' מהות האדם. ופי' ענין המוחין בעצם הוא שתופס את הענין בהפשטה ולא בהלבשה בלבד, דהנה כל דבר השכלה ה"ה באה מלובש באיזה ענין שכלי אמנם הרי ישנו אור ההשכלה כמו שהיא קודם התלבשותה בהענין, הנה ענין המוחין בעצם הוא שתופס את אור ההשכלה כמו שהוא בעצם, וכן בהרגשת דקות הענין הוא ג"כ עוד טרם שבא בהתלבשות בדבר מה, והיינו ער נעמט אָן און ער דער הערט די רייכקייט און די ליכטיקייט פון דעם ענין, ווי איידער עס איז נאָך אָן געטאָן אין אַ זאַך, וזהו שכלי בעצם, דאָס הייסט אַז אַ שכלי בעצם הערט אין יעדער ענין שכלי די רייכקייט און די ליכטיקייט פון דעם ענין, דער פאַר קומט באַ עם אַרויס יעדער ענין שכלי איידיל, והיינו בבחי' הפשטה ואינו בחי' התלבשות ממש, הכוונה דגם שבעת ההשכלה הוא בהלבשה בענין זה, הרי מ"מ אינה הלבשה גמורה און ער קאָן אין דעם אור ההשכלה דער הערין נאָך איין ענין אויך, והשכלי בעצם הוא עצמות מהות האדם, והתחברות השכל עם הלבוש החיצוני הוא על ידי אמצעות מדרי' ממוצעת המחברם38.

הערות

  1. 33. ראה יב, כג. ראה תניא פ"ט. לקו"ת שה"ש לא, א. ובכ"מ.
  2. 34. ראה שבת לא, סע"ב. סוטה ה, א. עץ חיים שער מב (שער דרושי אבי"ע) פ"א.
  3. 35. ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי שבהערה הבאה. ספר המאמרים תרס"ג ע' קב. תרפ"ה ע' כב. תש"ח ע' 23. ועוד.
  4. 36. ראה בארוכה מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ג ע' תתקטז ואילך. קיצורים והערות לתניא ע' קו. ספר המאמרים תרל"ג ח"ב ע' שנ. תרנ"ג ע' רכט ואילך. לעיל ע' קלא ואילך.
  5. 37. ח"ג ערה, א. נתבאר בביאורי הזהר פ' שופטים לאדמו"ר האמצעי (קכא, ד ואילך), ולאדמו"ר הצ"צ (ח"ב ע' תתרכט ואילך).
  6. 38. ע"ד מדרי' הממוצעת בין עצמות השכל וההשגה המבואר כאן - ראה מכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (אגרות-קודש ח"ב ע' תקלב ואילך. הועתק לקמן בהוספות ע' תקעב).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.