קיח

שנדמה לו שעודינו ביהדותו²⁵, אבל להיות ח"ו נפרד מאלקות אינו רוצה בשום אופן, וגם קל שבקלים בקיום התומ"צ ה"ה עלול למס"נ בפו"מ על קדה"ש²⁶, והו"ע כי עם קשה עורף הוא²⁷ בתוקף עצמי שלא להתפעל כלל מהמנגד על התומ"צ, ותוקף זה ישנו בכאו"א מישראל, והוא מצד תוקף הנשמה דאיש ישראל אינו רוצה ואינו יכול להיות ח"ו נפרד מאלקות²⁸.

(וזהו"ע הכרוזים שלמעלה שמעוררים על התשובה וההילוך בדרכי התורה והמצוה, ונשמעים בשרש ומקור הנשמה ובה ועל ידה באים גם בהארת הנשמה).

וביאור הענין הוא²⁹ דהנה כתיב³⁰ נר הוי' נשמת אדם, דנשמת אדם קרוי' נר הוי'. והנה בנר יש ג' ענינים³¹, השמן או החלב, הפתילה והאור, דעיקר ותכלית הכל הוא האור, אמנם בכדי שיהי' האור הוא ע"י שמן ופתילה, ועם היות שלכאו' עיקר הנר הוא השמן או החלב שמהם נעשית הנר, עכ"ז באמת העיקר הוא הפתילה, שהרי השמן או החלב בפ"ע לא ידלוקו כלל, ועיקר דליקותם בסדר המאיר הוא באמצעות הפתילה דוקא, והגם דכשהשמן לא טוב הוא אז אין האור דולק יפה, אמנם הנה כמו"כ הוא שכאשר הפתילה לא טוב הוא ג"כ אין האור מאיר יפה, ולכן אמרז"ל³² פתילות ושמני' שאמרו חכמים אין מדליקין בהם בשבת כו', וטעם הדבר שאסרו חכמים להדליק בהם מפני שאינם נמשכים אחר הפתילה, והפתילות ג"כ יש שאינם דולקים יפה, שבזה הרי שניהם שוים, ועכ"ז יש יתרון לפתילה על השמן, שהאור נאחז בפתילה דוקא, והיא ג"כ המושכת את השמן או החלב, וגם אינה מנחת שיבא האור להשמן, דאם בא יבא האור להם יכבה ע"י שיטבע בהן, ונמצא כי הפתילה ה"ה כמו ממוצע בין שמן לאור, שהיא מושכת את השמן, ובה נאחז האור, ופעולת השמן הוא שידלק הפתילה זמן ארוך, שהרי הפתילה עצמה בלא שמן היתה דולקת מהר, אמנם טיב האור וזכותה זה תלוי בשמן ופתילה כאחד. וככל המשל הזה נבין בנשמה ג"כ שקרוי' נר הוי', דהנה כתיב³³ כי חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו, דכאו"א מישראל הרי נשמתו הוא חלק הוי' ממש, והגוף הוא הפתילה, ושמן הם