ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"עספר המאמרים<h1>תרצ"ב-תרצ"ג</h1><h2>תרצ"ב</h2><h3>בס"ד. ש"פ לך צב"ר. ל"נ[ftnref_572_1].</h3>קיח

קיח

שנדמה לו שעודינו ביהדותו25, אבל להיות ח"ו נפרד מאלקות אינו רוצה בשום אופן, וגם קל שבקלים בקיום התומ"צ ה"ה עלול למס"נ בפו"מ על קדה"ש26, והו"ע כי עם קשה עורף הוא27 בתוקף עצמי שלא להתפעל כלל מהמנגד על התומ"צ, ותוקף זה ישנו בכאו"א מישראל, והוא מצד תוקף הנשמה דאיש ישראל אינו רוצה ואינו יכול להיות ח"ו נפרד מאלקות28.

(וזהו"ע הכרוזים שלמעלה שמעוררים על התשובה וההילוך בדרכי התורה והמצוה, ונשמעים בשרש ומקור הנשמה ובה ועל ידה באים גם בהארת הנשמה).

וביאור הענין הוא29 דהנה כתיב30 נר הוי' נשמת אדם, דנשמת אדם קרוי' נר הוי'. והנה בנר יש ג' ענינים31, השמן או החלב, הפתילה והאור, דעיקר ותכלית הכל הוא האור, אמנם בכדי שיהי' האור הוא ע"י שמן ופתילה, ועם היות שלכאו' עיקר הנר הוא השמן או החלב שמהם נעשית הנר, עכ"ז באמת העיקר הוא הפתילה, שהרי השמן או החלב בפ"ע לא ידלוקו כלל, ועיקר דליקותם בסדר המאיר הוא באמצעות הפתילה דוקא, והגם דכשהשמן לא טוב הוא אז אין האור דולק יפה, אמנם הנה כמו"כ הוא שכאשר הפתילה לא טוב הוא ג"כ אין האור מאיר יפה, ולכן אמרז"ל32 פתילות ושמני' שאמרו חכמים אין מדליקין בהם בשבת כו', וטעם הדבר שאסרו חכמים להדליק בהם מפני שאינם נמשכים אחר הפתילה, והפתילות ג"כ יש שאינם דולקים יפה, שבזה הרי שניהם שוים, ועכ"ז יש יתרון לפתילה על השמן, שהאור נאחז בפתילה דוקא, והיא ג"כ המושכת את השמן או החלב, וגם אינה מנחת שיבא האור להשמן, דאם בא יבא האור להם יכבה ע"י שיטבע בהן, ונמצא כי הפתילה ה"ה כמו ממוצע בין שמן לאור, שהיא מושכת את השמן, ובה נאחז האור, ופעולת השמן הוא שידלק הפתילה זמן ארוך, שהרי הפתילה עצמה בלא שמן היתה דולקת מהר, אמנם טיב האור וזכותה זה תלוי בשמן ופתילה כאחד. וככל המשל הזה נבין בנשמה ג"כ שקרוי' נר הוי', דהנה כתיב33 כי חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו, דכאו"א מישראל הרי נשמתו הוא חלק הוי' ממש, והגוף הוא הפתילה, ושמן הם

הערות

  1. 25. ראה תניא פי"ד.
  2. 26. ראה תניא שם. פי"ח.
  3. 27. תשא לב, ט. לד, ט. עקב ט, יג. וראה שמו"ר פמ"ב, ט. הובא בתו"א הוספות למגילת אסתר קכג, ב. לקו"ת בלק סז, ריש ע"ד. האזינו עג, ריש ע"ב. ועוד.
  4. 28. ראה ספר המאמרים תרפ"ג ע' קעב. ס"ע קעד. ה'שי"ת ע' 115. ע' 117. אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' שפד (הועתק ב"היום יום" כה תמוז). שם ע' תקמז (הועתק ב"היום יום" כא סיון). וראה ספר המאמרים תרפ"ד ע' רטו. ע' רמג. ועוד.
  5. 29. בהבא לקמן - ראה לקמן ע' רפג ואילך.
  6. 30. משלי כ, כז.
  7. 31. ראה תו"א מקץ מ, סע"ב ואילך. ספר המאמרים תרנ"ז ע' ב ואילך.
  8. 32. שבת כא, א.
  9. 33. האזינו לב, ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.