קז
אי' בס"י531 בג' ספרים ברא הקב"ה את עולמו בספר סופר וסיפור, ופי' סופר בוא"ו הוא כותב את הספר, ספר הוא שהסופר כותב בו הסיפור, וסיפור הוא מל' סיפור דברים ומל' מספר, והם ענין א', דסיפור דברים הוא התגלות, וכמו אחד המספר איזה דבר הרי בסיפורו זה מגלה את הדבר מה שלא הי' נודע קודם שסיפר הדבר ההוא, וכן בענין המספר דענינו התגלות, וכמו כאשר סופרים ומונים איזה דבר הוא בשביל לידע את מספרו כמה הוא א"כ ה"ה ג"כ התגלות הדבר, ובד"כ קאי על כללות הע"ס דאצי' שהן בחי' מספר, והיינו מה שנספר ונתגלה מאוא"ס המאציל העליון ב"ה עשר מדרי' פרטיות, והעיקר הוא בבחי' מל', וכידוע דבמל' מתקבצי' האורות עצמיים דאצי', וגם בחי' סיפור דברים הוא בבחי' מל' שהוא בחי' דיבור העליון, והנה מל' דאצי' נעשה כתר ועתיק לעולם הבריאה532, הנה עולמות בי"ע המתהוים מבחי' מל' הם בבחי' סיפור דברים שמספרים ומגלים גדולת הוי', וכמ"ש מה גדלו מעשיך הוי'533 ומה רבו מעשיך הוי'|427, דמהתהוות הנבראים נראה ונגלה גדולת הוי', הן מגדולי הנבראי' וכמו השמים מספרים כבוד אל|193, וכמא'534 מן אבנא דהוא מתגושש בהון אתון ידעין גבורתו, והן מריבוי הנבראים בריבוי והתחלקות עד אין קץ ושיעור, וכנ"ל דכאו"א הרי יש בו חיות מיוחד וחיותו הוא לפי מזגו ותכונתו, אשר בכ"ז נראה ונגלה גדולתו ית' ויתעלה.
מב) והנה כל מספר וסיפור דברים הוא בא במדה וגבול, שהרי מספר וסיפור דברים הם התגלות, דקודם שסיפר הרי הוא נעלם ובלתי נודע וע"י הסיפור מתגלה, וכן בענין המספר שקודם שספר ומנה הנה הגם דגם אז הוא במספר אבל הוא בהעלם עדיין וע"י הספירה והמנין בא לידי גילוי, וכל התגלות היא בהגבלה באופן כך וכך דוקא, וכן בזה מה שהנבראים מגלים ומספרים גדולת הוי' ה"ה בא באופנים מיוחדים מוגבלים, שהרי אינו דומה הסיפור והגילוי מה שגדולי הנבראים מספרים ומגלים גדולת הוי' לזה מה שריבוי הנבראים מספרים ומגלים מגדולת הוי'535, והיינו דכל הנבראים הנה לפי אופן התהוותם כן הם מגלים גדולת הוי'. וספר הוא מה שבו כתוב הסיפור דברים וכן המספר, דהסיפור דברים והמספר הם בהתגלות כנ"ל, והספר הוא קו המדה שמודד את ההתגלות והוא בחי' העלם. וסופר בוא"ו הוא מה שכותב את הספר, והיינו שהוא המקור שממנו נמשכו שניהם הספר והסיפור. ויובן זה עד"מ הסופר שכותב איזה אותיות, הרי יש כאן ב' ענינים, הא' כשכבר גמר וכתב האותיות והם כתובים ע"ג הנייר שאז הנה האותיות נמדדו באותה המדה שמדדם והם מוגבלים אז בפו"מ, באופן שאינו שייך בזה שום שינוי כלל, והב' הוא טרם כתבו את האותיות ע"ג הנייר, רק שמצייר בדעתו וחושב איך לכתוב אותם. דהנה ידוע דבכתיבת האותיות הרי יש בזה חילוקי אופנים, והגם
הערות
- 531. בספר יצירה (פ"א מ"א). ראה גם ספר המאמרים תרנ"ז ע' קנג ואילך.
- 532. עץ חיים שער ו (שער עקודים) פ"ב. שער מב (שער דרושי אבי"ע) פ"ב.
- 533. תהלים צב, ו.
- 534. מדרש תהלים עה"פ.
- 535. ראה תו"א וארא נו, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.