צז

שיהי' בבחי' ביטול אל האין. דהנה אם התהוות היש הי' באחד משני הפנים, אם שהי' אין גמור כנ"ל מפני מה לא נתהווה החומר כמו שנתהווה הצורה מבחי' כל אשר חפץ הוי' טרם שבא לידי גילוי במאמר ודיבור מפורט, ונת' דאז הי' מעיקרו בבחי' ביטול דחכ' כנ"ל, וכן אם אופן ההתהוות הי' שבתחלת התהוותו הי' יש גמור הנה אז הי' נשאר בישותו, ולזאת הנה התהוותו של היש הוא באופן כזה אשר בתחלת התהוותו הוא אינו מציאות, ולכן הנה כאשר נעשה יש גמור יכול להיות ביטול היש אל האין. וזהו דכללות ההשתל' נבחן בג' בחינות דחומר צורה ותיקון, דעלמא קדמאה ההוא עילאה טמירא דכולא שהוא החומר הראשון שהוא חומר פשוט עדיין שהוא בבחי' העלם, ועלמא תנינא דקשיר בההוא עילאה, שהוא הצורה בחי' התגלות החומר בצורה כללית עדיין, ודא הוא דקב"ה אשתמודע מיני' בבחי' גילוי, ואח"כ הוא התיקון שנעשה בבחי' יש גמור. דבכללות הם בחי' ג' עולמות בי"ע הכללים⁴⁷⁶, דפרצוף א"ק הוא בחי' אדם דבריאה דכללות, דשם נתחדש ענין הכלי', דפרצוף א"ק הוא הפרצוף הראשון שאחר הצמצום ושם נתחדש ענין הכלים⁴⁷⁷, דכל ענין הצמצום הוא בשביל התהוות היש היינו התהוות הכלים, ולכן הנה מיד אחר הצמצום הרי התהוו הכלים שהוא בפרצוף א"ק⁴⁷⁸, אמנם ענין הכלים דשם הרי אינם בבחי' כלים ממש אלא דזהו שרש נשמות דגופים בלבד|478, אמנם הרי יש בחי' דבר דשייך בהו למימר שרש נשמות דגופים ולכן נקרא אדם דבריאה, דהרי שם בריאה מורה על ההתחדשות, שהם התחדשות הכלים, דזהו התחדשות לגבי בחי' אוא"ס ב"ה שלפני הצמצום, דשם אינו שייך כלל מציאות וענין הכלים כמו שהם לאחר הצמצום, ולהיות דהתחדשות זו הוא בפרצוף א"ק לכן נקרא אדם דבריאה דכללות. והגם שנת"ל דבאוא"ס ב"ה שלפני הצמצום הרי יש שם בחי' אותיות, וכמאמר גליף גליפו בטה"ע, ונת"ל⁴⁷⁹ דטה"ע הו"ע האוא"ס שלפני הצמצום וגליף גליפו הו"ע חקיקת האותיות, דבטה"ת הם חקיקת האותיות שהם שרש נשמות דגופות כנ"ל, אמנם החקיקה בטה"ע הם כמו החקיקה מעבר לעבר כנ"ל, והם האותיות שבאוא"ס שלפני הצמצום שהם אותיות הרשימו כנ"ל. הרי דגם באוא"ס ב"ה שלפה"צ שייך בחי' אותיות. אמנם באמת הרי אין זה מציאות אותיות, כ"א אותיות בלי מציאות כלל, דענין המציאות כמו שהוא לאחר הצמצום אינו מענין המציאות כמו שהוא באוא"ס ב"ה שלפה"צ, ולכן הנה אותיות אלו כמו שהם באוא"ס ב"ה שלפה"צ הרי אין זה מציאות אותיות כלל, ורק שהם אותיות בלי שום מציאות כלל, והוא רק מה שאנחנו קוראים אותם אותיות אבל אין זה אותיות ח"ו. ויש דוגמא לזה בנפש הוא ע"ד אותיות השם לגבי אותיות הדיבור ואותיות המח', דאותיות הדיבור ה"ה אותיות מורגשים אל הזולת, ואותי' המח' אינם מורגשים אל הזולת, אבל מ"מ ה"ה מורגשים