מט

קיצור. יבאר דהתבוננות צריכה להיות בפרטיות דוקא, ואז נקלט אצלו ומשתוקק בהאור והגילוי, ההנחה שהאלקות עיקר פועל בו דעניניו הגשמיים נעשים טפלים אצלו, ויבאר דראה נתתי לפניך וגו' חיים הצורה וחיות ומות החומר והגוף, גשמיות הוה ונפסד, רוחניות נצחי, כי הוא חייך חיי הנשמות²³¹.

ענינים. א התבוננות צ"ל בפרטיות. ב ההנחה שהאלקות עיקר פועל שהגשמיות נעשה טפל. ג כחות, א) גשמיים נחלשים, ב) רוחנים מתחזקים.

כא) וזהו ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את²³² המות ואת הרע, ואומר החיים והטוב פירושו הטוב שבחיים, וכמ"ש²³³ כי טוב חסדך מחיים, לפי שהוא ית' בחי' חיי החיים. דהנה יש ב' בחי' חיים, חיי הגוף וחיי הנשמה, דחיי הגוף הוא ג"כ חיים רוחנים אבל הוא החיות דאור הממכ"ע, וחיי הנשמה הוא האור דסוכ"ע, והם הב' שמות דהוי' ואלקים, וש' אלקים בגימ' הטבע²³⁴, שזהו האור והחיות דממכ"ע מה שהטביע הקב"ה בהנבראי' בכל נברא ונברא לפי מה שהוא, ובהאדם הנה חיות זה הוא האו"פ מה שבא בהתלבשות ממש בגוף האדם, ואור הסוכ"ע הוא חיי הנשמות²³⁵, ונק' חיי החיים, בחי' נשמתא לנשמתא, וזהו הטוב שבהחיים, וכאמרז"ל²³⁶ (יומא דע"א ע"א) מחייה חיים יתן לך חיים ארוכים וטובים ומתוקנין, והיינו שהרוחניו' נקרא חיים, והוא בחי' ממכ"ע, דבהאדם הוא מה שאור וחיות הנפש שהם הכחות ואברי הנפש שמתלבשי'²³⁷ באברי הגוף להחיותם, ובעולמות הוא מה שאור וחיות אלקי שבא²³⁸ בהתלבשות בעולם ונבראי' להחיותם מאין ליש שהוא בחי' אור הממכ"ע, מה שבא בכל עולם ובכל נברא לפי ערכו וענינו להחיותו בחיות פרטי, ובחי' אור הסוכ"ע הוא מה שלמעלה מבחי' רוחניות, דלגבי' רוחניות וגשמיות שוין, זהו חיי החיים, והוא בחי' הטוב שבחיים. וכמו"כ בהיפך כתיב את המות ואת הרע, דהגשמיות וחומריות הנברא הנה בעצם ענינו ה"ה מות, לפי שהוא כלה ונפסד, וההפסידות בו הוא תמידי, וזהו דהכינוי האמיתי של הנבראי' הוא הוה ונפסד, שבעת שהוא עודנו הוה הנה גם אז הוא נפסד, דצבא השמים עם היות דגם הם נפסדים מצד עצמם כנ"ל, ומ"מ הרי רק שהם אפשרי ההפסידו' ועתה