כא
בעצם מהותם, דישנם אבנים פשוטות עד המין אבנים טובות ומאירות ואבני סגולה בסגולות רוחנים114, וכמו אבני ההצלחה ואבני החן, ומ"מ הרי כולם כאחד הוא במין פרטי דאבן, וכן בצומח שיש בו ריבוי מינים אילנות תבואות דשאים ועשבים, דכל אחד ואחד מהם הוא כמו סוג מיוחד במינו שישנם שהם סמי מרפא וסגולה וישנם הפכם, הנה לבד זאת הרי במין עשב אחד הנה מין העשבים האלו בכל מרחב העולם כולו הוא ריבוי מופלג אשר מספרי המספר לא יכילנו, ומ"מ הרי כאו"א מן המספר המרובה הלזה יש לו דמותו וצלמו המיוחד לו מאת הבורא ב"ה מה שאינו דומה לזולתו.
קיצור. יבאר דחומר הנבראי' נברא בע"מ, וצורה בחפץ ד' שלא בדיבור מפורט, והמשכת חפץ ד' הוא ע"י בחי' חכ', בינה ציירא ציורים בנקודת החכ', ומפני ענין ההתאמתות שבבחי' חכ' הוא כמו שבא מחכ' עצמה. וזהו אשר יצר את האדם בחכ', ויבאר ריבוי המופלג שבדצח"מ115.
ענינים. ג חומר נברא במאמר וצורה בחפץ לבד.
י) והנה כשם שבהאדם שהוא בחיר הנבראים אמרז"ל (סנהדרין פ"ד מ"ה) לפיכך נברא האדם יחידי ללמדך שכל המאבד נפש א' מבני אדם, מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש א' מבני אדם, מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא וכו', ולהגיד גדולתו של הקב"ה שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זל"ז, וממ"ה הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדה"ר (הוא צורת מין האדם אשר בה האדם אדם) ואין אחד מהן דומה לחבירו, הנה כן הוא גם בהנבראי' והיצורים היותר קטנים והיותר קלים ובלתי תופסי מקום אצל האדם כלל, וכמו העלין של אילנות הגם שכולם הם בסוג אחד, ומ"מ הנה כל אחד מהם הוא יחידי שאינו דומה לחבירו כלל, וכן הוא בכל הנבראים והיצורים דגם במין א' ובמשפחה אחת דבכללותם ה"ה משתוים בענינם ובסגולתם וגם במראיהם הכללי, ועם זה הרי הם חלוקים בדמותם ובצלמם, והתחלקות זו הוא ע"י התלבשות בחי' הרצון בבחי' חכ', אמנם דוקא בחכ' שלמעלה מכל הע"ס, והוא בחי' כ"ח מ"ה116, ושרש החכ' למעלה הוא בחי' בוצינא דקרדוניתא[ednref_21_*] קו המדה, וכמ"ש117 מי מדד
הערות
- 114. ראה בבא בתרא טז, ב.
- 115. הקיצור דשנת ה'שי"ת: החומר נברא ע"י העשרה מאמרות, הצורה בחפץ ורצון שנמשכו ע"י החכמה, ונתאמת ונתאחד בה, כדי שיהי' בסדר ההשתלשלות, בהתחלקות דריבוי הנבראים. (במדרי' הפרטיות בינה מצייר ציורין בנקודה דחכמה).
- 116. ראה רע"מ בזח"ג כח, א. לד, א. תורת חיים בראשית א, ג. ובכ"מ.
- 117. ישעי' מ, יב. [edn_21_*] בוצינא דקרדוניתא: זח"א טו, א. זח"ג רצב, ב. ובת"ז ריש תי' ה': בוצינא דקרדוניתא כד מדיד משיחא. - וראה תו"א פ' מקץ ביאור לד"ה המגביהי [לט, א]. הוספות לתו"א פ' שמות ד"ה להבין כו' ענין חלב ודבש רפ"ב [קז, ד ואילך].
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.