תקטו

שבעולם הבריאה שהם בעלי השגה גדולה ורחבה¹⁹, דזה נראה מהשירה שלהם באמירת קדוש, דאומרים ג"פ קדוש הוי' צבאות וגו'²⁰ שהם בעלי השגה נפלאה הן בהאור שלמעלה ממדריגתם, והן באופן הגילוי אור במה שלמטה ממדריגתם, דזהו אמירתם קדוש כו' ומלא כל הארץ כבודו, ואחר כ"ז הנה כללות השגתם בשרשם ומקורם הוא רק בהאור והגילוי שבא ושופע בהם בדרך הארה לבד, וכתיב²¹ וצדקתך ירננו ואי' בזהר|13 צדק מלכותא קדישא, וגם בהעילוי הנפלא דשרפים עומדים ממעל לו²² להיותם משיגים את האור, הנה כ"ז הוא בשם אד', וכמ"ש (ישעי' ו, א) ואראה את אד' ישב על כסא רם ונשא, ומה שמאיר ומתגלה הוא רק ושוליו מלאים את ההיכל, שהוא הארה דהארה, אבל עצם שמו הוא נשגב ומרומם, וכמו שהוא בהנבראי' דבי"ע כמו"כ הוא גם באצי' שגם זה הוא רק הארה לבד, וזהו דכתיב²³ לך הוי' הגדולה והגבו' והתפארת והנצח וההוד דמדת הגדולה שהיא מדת החסד וכן שארי המדות הם בטלי' וטפלים לך, ורז"ל אמרו (ברכות דנ"ח ע"א) הגדולה זו מע"ב, היינו התפשטות גדולתו ית' בהתהוות העולמות כמו שהעולמות שרשן מהמדות עליונות דששת ימים עשה ד' את השמי' ואת הארץ וגו'²⁴, וכתי'²⁵ זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, דרחמים וחסדים שייכים אל העולמות, הנה כ"ז הוא טפל ובטל לך, ובמקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו²⁶ שזהו ירידה והשפלה כי אין ערוך כלל, וידוע²⁷ דזה מה שבמדות דאצי' הוא בחי' חסד, הנה בהמדרי' שלמעלה מאצי' הוא בחי' גדולה וגם עז"נ לך ה' הגדולה דגם בחי' הגדולה שלמעלה מאצי' הוא לך שבטל וטפל, וכמא'²⁸ כתר עליון אע"ג דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא קדם עילות העילות, והיינו דכללות האור שמאיר בעולמות מרוכ"ד עד סוכ"ד הוא רק הארה דהארה להיותו בא ע"י הצמצום, דבאוא"ס שלפני הצמצום הוא בחי' גילוי העצמות והוא בבחי' א"ס, ועם היות דגם בזה יש מדרי' כמ"ש במ"א²⁹, אבל בכללות הוא בחי' גילוי העצמות שכמו העצמות, ולא הי' אפשר להיות התהוות העולמות מאור זה, וע"כ הוצרך להיות הצמצום שנתעלם האור ונעשה הפסק ומקום