תפז

ברואי בעלי גוף וגוי'²⁴, דכל הנבראים הרי גופם נברא במאמר הוי' הנאמר בע"מ וכמו יהי אור²⁵, ישרצו המים²⁶, והגם דכתיב²⁷ ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים וגו' וכתיב²⁸ ויעש אלקים את חית הארץ וגו' דבכל מע"ב נא' לשון עשי', והיינו דהגם דבדבר הוי' נעשו שמים וארץ וכל תולדותיהם, ומ"מ נא' בכולם ל' עשי', אבל בכ"ז הלא הבריאה הי' ע"י מאמר תחלה, והיינו דכל הנבראים הנה גם גופם נברא במאמר ויצאו שניהם הגוף והנפש כאחד וכמו במאמר²⁹ תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן, או כמו במאמר|26 ישרצו המים שרץ נפש חי' ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים, וכן כולם הרי יצאו כל הברואים גופם ונפשם כאחד, ובריאת האדם הנה לבד זאת דגם בו נאמר לשון עשי' כמו בכל הברואים דכתיב³⁰ נעשה אדם הנה עוד זאת דאופן בריאתו הוא דתחלה נברא גופו בפני עצמו בלי שום נפש חיונית בתוכו, והגם דהכל הי' מן העפר³¹, אבל בכולם הרי גופם ונפשם יצא כאחד, וכמאמרז"ל (חולין ד"ס ע"א) שור שהקריב אדה"ר קרניו קודמות לפרסותיו שנא'³² ותיטב לה' משור פר מקרין ומפריס, דבשור שהקריב אדה"ר היו ב' מעלות הא' שהי' שור כפר, דשור בן יומו קרוי שור שנא'³³ שור כו' כי יולד וגו' דביום שנולד נק' שור, ולקרבן צ"ל פר, ושור דמע"ב הי' כפר, והב' מקרין ומפריס ואמרז"ל (שם) מקרין ברישא והדר מפריס, דאמר ריב"ל כל מעשה בראשית בקומתן נבראו בדעתם נבראו בצביונם נבראו, ובאדם כתיב³⁴ וייצר ה"א את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים, ואמרז"ל (סנהדרין דל"ח ע"ב) שעה ראשונה הוצבר עפרו, שני' נעשה גולם, שלישית נמתחו אבריו, רביעית נזרקה בו נשמה, הרי שהשתנה בריאת גוף האדם מבריאתן של שארי הנבראים, והוי שפלות לגבי האדם, שהרי הגוף שלו נמוך ושפל במדרי' יותר מגופות שארי הבע"ח שהאדם דוקא הנה גופו הי' בבחי' דומם תחלה ואח"כ ויפח באפיו נשמת חיים שנזרקה בו נשמה, וזהו טעם קריאת שם אדם לגריעותא שנברא מן האדמה, וטעם הב' הוא שם המעולה ביותר, דפי' אדם הוא מל'³⁵ אדמה לעליון³⁶ וכמ"ש|30 נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, שהאדם דוקא נברא בצלם ודמות