תסג

ב' דעות⁸⁴ ד"ת וד"ע⁸⁵, ד"ת שלמטה יש ולמעלה אין, וד"ע למעלה יש ולמטה אין. ד"ת הוא דעת הנבראים, שהנבראים מרגישים עצמם ליש ומציאות דבר, ועם זה מבינים וגם יודעים זאת בהרגשתם דכל חיותם אינם מעצמותם, והיינו דלבד זאת שמבינים ומשיגים בהרגש מוחשי דאין הנברא עושה ובורא את עצמו⁸⁶, הנה עוד זאת מרגישים הנבראים ויודעים במוחש שיש בהם חיות המחי' אותם והוא הכח האלקי השופע בהם להוותם ולהחיותם, אמנם כח זה הוא בלתי מושג אל הנבראים, והנבראים הנה את זה שאינו מושג להם עצם ומהות הדבר קוראים אותו בשם אין שהוא כאלו אינו, והיינו דגם בדבר שהנבראים יודעים היותו ע"י פעולתו במוחש, אבל אינם משיגים עצמותו ואינם יכולים לתפוס במהותו הרוחני קוראים אותו בשם אין שאינו מושג, וד"ע הוא הדיעה העליונה שהיא הדיעה האמיתית דלמעלה יש שהוא יש האמיתי ולמטה אין דבאמת קמי' ית' כולא כלא חשיבי⁸⁷. ולפ"ז הנה הנברא הרי המציאות דבר והיש שלו הוא אין וכלא ממש, והכח השופע הוא אמיתת היש, א"כ הרי מהות היש של הנברא שנק' אין לגבי היש האמיתי הי' כלול תחלה בהעלם באמיתת היש, כמו כל אין שהוא כלול במקורו שהוא היש האמיתי שלו, וכמו עד"מ באור וזיו השמש המאיר לארץ ולדרים עלי' הרי ישנו הזיו כמו שהוא בגוף כדור השמש, ובהגילוי הרי אין בו שום התחדשות בעצם מהותו רק מה שבא מההעלם אל הגילוי בלבד, א"כ גם בנבראים יובן שהוא כן דמאחר שהנבראי' נקראים אין לגבי מקורם היש האמיתי, א"כ הרי גם בענין הבריאה יש מקום בשכל לומר דמהות הנבראים הי' כלול בהעלם במקורו. ויש סעד לזה בכתהאריז"ל מהא דאי' בע"ח⁸⁸ דכמו שיש דצח"מ בגשמיות, כמו"כ יש כל מיני דצח"מ באצי', ומל' דאצי' נקראת בכל השמות דצ"ח, דנקראת בשם סלע ואבן ולפעמים בשם עפר, וכן נקראת שושנה, כמ"ש⁸⁹ כשושנה בין החוחים וכתי'⁹⁰ כתפוח בעצי היער, דהנה דצ"ח דאצי' ענינו ידוע שהוא עד"מ האדם כשיצייר בשכלו ובמחשבתו באיזה דומם או צומח, הנה ציור אותו הדבר הוא במחשבתו הרוחניות כפי תמונתו הגשמית של הדבר ההוא שחושב בה, והתמונה ההיא שבמחשבתו ה"ה מצויירה בכל הקיפה ושטחה במדת ארכה רחבה ועבי', וכפי אופן הרצון שבלבבו באיזה דבר לחשוב אם בתפוח או בסלע אם בחי או מדבר הכל בשוה בלי הבדל כלל, מבלי אשר יסתר ציור אחד לזולתו, דבגשמיות הרי כל השטח של אורך רוחב וגובה של הנברא הוא ממולא כולו באופן כזה שבמקום ההוא אין מקום פנוי לנברא זולתו, משא"כ בציורי הנבראים כמו שהם עולים במחשבתו להרהר בהם עם היות שהם מצטיירים בכל פרטי עניניהם ושטחם, מ"מ אינם תופסים מקום כלל, ואינם סותרי' זל"ז כלל, אשר כמו"כ הוא גם באצי',