תנב

הבריאה הוא ע"י בחי' כבוד, ואין כבוד אלא מלכות, דמלכות עיקרה רוממות והתנשאות שהוא השפעה בריחוק דוקא, ולכן כל עניני המלוכה הן בדרך פקודה וגזירה, והו"ע בחי' מל' דאצי' כמו שהיא נעשית כתר ועתיק לעולם הבריאה, וידוע דבחי' מל' דאצי' כמו שנעשית כתר ועתיק לעולם הבריאה הרי אינו דומה כלל כמו שבחי' מל' היא עדיין באצי' מקור לבי"ע, והיינו דאם היות דבחי' מל' כמו שהיא באצי' מקור לבי"ע, אינה דומה לבחי' מל' דאצי' שהיא מהספירות דאצי' ומ"מ הנה הבחינה והמדרגה בבחי' מל' דאצי', שהיא מקור לבי"ע והיא עדיין באצי', היא גבוהה במעלתה לגבי הבחינה והמדרי' בבחי' מל' דאצי' כמו שנעשית כתר ועתיק בעולם הבריאה, וטעם הדבר הוא להיות זה בבריאה וזה באצי', דהנה בכל עולם ועולם יש בו ג' ענינים25, הא' שרש, ב' נשמות וגופים, ג' היכלות, דהיכלות הוא גוף העולם של העולם ההוא, ולכן הנה גם בעולם האצי' ההיכלות שבו הוא בחי' נברא שבאצי', והגם דנברא שבאצי' אין זה בחי' נברא דבי"ע כלל, מ"מ הנה הוא בחי' נברא להיותו גוף האצי', נשמות וגופים הם הע"ס של העולם שהוא מהותו העצמי של העולם ההוא, ושרש הוא הסובב הפרטי של העולם ההוא ובעולם הבריא' הכתר ועתיק הוא השרש של עולם הבריאה, ומ"מ הנה גם הבחי' היותר עליונה שבעולם הבריאה, הרי אינה בערך כלל לגבי הבחינה היותר אחרונה שבעולם האצי', ולכן הנה אצי' לגבי בי"ע הוא בערך סוכ"ע לגבי ממכ"ע, שהם ב' מיני גילוים מהאוא"ס ב"ה שחלוקים בעצם מהות ענינם, דאור הממכ"ע עיקרו בפנימי, ונמדד לפי"ע העולמות, להיותו האור והזיו הנמשך מאתו ית' להתלבש בפנימיות בהעולמות ובהכלים, ואור הסוכ"ע עיקרו בבחי' מקיף, דשוה ומשוה גדול וקטן עליון ותחתון, וזהו כל הנקרא בשמי דקאי על עולם האצי', ועולם האצי' הוא נק' בשמי, דענין הקריאה הוא מה שנקרא על שם בחינה ומדריגה שלמעלה ממנו רק שהוא נקרא בשם זה, וכמו הנולד שנותנים לו שם ע"ש מי שהוא צדיק וחכם26, וכן הוא בעולם האצי' שמתואר בתואר נקרא בשמי לפי שהע"ס דאצי', שזהו עיקר האצי', הם בבחי' גילוי ההעלם, אבל עולמות בי"ע הם בחי' נבראים נראים לנפרדים ואפילו עולם הבריאה שהוא יש הראשון שנברא, הוא ג"כ ע"י בחי' ולכבודי שהוא בחי' מל' ומכש"כ יצירה ועשי', ובג' עולמות בי"ע גופא הנה בריאה ויצירה הם בערך זל"ז, משא"כ עשי' הוא נראה לנפרד לגמרי, וזהו אף עשיתיו דתיבת אף הפסיק הענין, להורות שאינו דומה כלל לבריאה ויצירה. והענין בזה הוא|23 דהנה ידוע דג' עולמות בי"ע נרמזים באות ה"א דתמונתו הוא ב' קוין עליון וימני הם מחוברים, וקו א' מהשמאל קצר ונפסק מגג האות שהוא העליון, ועם זה הנה הקו הקצר הזה עושה את האות ה"א, והיינו דהגם שהקו בעצמו הוא פחות וגרוע מקו הימיני, שהוא קו ארוך ודבוק בקו העליון, והוא קו קצר ונפסק, ומ"מ הנה בו ועל ידו הוא תמונת

הערות

  1. 25. ראה עץ חיים שער מב (שער דרושי אבי"ע) פ"ב. ד"ה מה רבו תרמ"ד פ"ה (ספר המאמרים תרמ"ד (קה"ת, תשס"ד ע' שכא). ד"ה וידבר גו' זאת חוקת עטר"ת. תרפ"א (ספר המאמרים עטר"ת ע' שיד. תרפ"א ע' ר). ד"ה הנ"ל תשכ"ד.
  2. 26. ראה ד"ה אר"א עתידין צדיקים שיקראו תרצ"ד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.