תכד

החסרון שלא שייך ענין הפגם אדרבא הלא זה מעלה גדולה שלא הי' ע"י מעשה התחתונים פגם במדרי' העליונות, אך הענין הוא דהגם דהעדר הפגם הוא מעלה מ"מ הרי יש בזה חסרון ג"כ והוא שהי' קיום להרע ולא הי' מתבטל מאחר שאינו תופס מקום. ובזה יובן מ"ש באדה"ר אחר החטא ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם⁹⁵, ולכאו' א"מ⁹⁶ מהו החסרון שיהי' חי לעולם והלא גם בתחלה הי' הכוונה שיהי' חי לעולם שהרי משו"ז נצטוה שלא לאכול מעה"ד, אך הענין הוא דבתחל' לא הי' מעורב ברע, אבל ע"י החטא שנתערב ברע⁹⁷, ואם הי' חי לעולם הי' גם להרע קיום לעולם, והכוונה הוא להיות ואת רוה"ט אעביר מן הארץ⁹⁸ ע"י עבודת הבירורי' לכן כתי' ועתה כו' וחי לעולם. וכן הוא בענין ז"א ואריך שאם החטא לא הי' גורם ענין ירידת העולמות והי' כמו קודם והיינו דבחי' ז"א הי' במקום אריך ולא הי' תופס מקום מציאת הרע אבל הי' ח"ו הרע בקיום, משא"כ כמו שז"א הוא עכשיו שתופס מקום עם היות שעי"ז ח"ו נמשך ענין העונש ר"ל, אמנם לזה הרי יש רפואה שהיא התשובה⁹⁹ ובכל אופן הנה הרע נדחה ומתברר הטוב, שבאמת הרי גם בתחלת הבריאה נברא מציאות הקלי' אלא שהמדור שלהם הי' תחת כל העולמות דקדושה¹⁰⁰, והכוונה העליונה לדחותם ולבטלם לגמרי ע"י העבודה דוקא בהבירור וזיכוך דדברי' הגשמי' וזהו דוקא כאשר ז"א הוא במקומו עתה שהפגם נוגע ובמילא נוגע גם התיקון, דזהו"ע מה שבנין התהו הי' בכוונה בונה ע"מ לסתור וסותר היינו סתירת התהו הי' בכוונה ע"מ לבנות¹⁰¹ שיהי' בירור ניצוצי הטוב ודחיית וביטל הרע שהוא העבודה דעולם התיקון, וזהו ליתן שכ"ט¹⁰² לצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בע"מ היינו שמקיימים את הז"א ע"י שממשיכים שפע לז"א, עד שמעלים אותו למקומו, היינו כמו שהי' בתחלה, ובפרט בתורתם שעולה עד עת"י¹⁰³, דכללות הענין הוא דז"א הגם שהוא במדרי' התיקון שהו"ע ההתכללות דכל ספירה כלולה מע"ס (כנ"ל¹⁰⁴ במעלת אדם) ומ"מ הם ע"ס נפרדות ושייך בהם השינוי דקטנות וגדלות וכדאי' בלקו"ת מהאריז"ל ע"פ¹⁰⁵ ביום ההוא יהי' ד' אחד דבזה"ג הע"ס דז"א אינם בגוף א' אלא ג"ר שלו הם באימא ולעתיד יהיו בבחי' השלימות ויהיו הי"ס