תיד

תשוקה וצמאון להכלל באוא"ס ב"ה, ודוגמא לדבר מהניצוץ שעולה להכלל בהאבוקה, דמרוצתו להכלל הוא מעצמו ומהותו והיינו שנרגש בו שזהו מהותו ועצמותו, אין אים דער הערט זעך אז דיא אבוקה איז עצמותו ומהותו, און די מרוצה איז כמו בדרך ממילא, ולכן הנה עיקר ענין רו"ש הוא בסוכ"ע²³ שהרצוא הוא היציאה מגדר הכלים ומגדר ההגבלה לגמרי, וכענין בדרך ממילא אשר כן הוא בעבודת הצדיקים שהוא כוסף התשוקה בכליון הנפש ממש וכמ"ש²⁴ נכספה וגם כלתה נפשי וכתיב²⁵ כלה שארי ולבבי, אשר כן הוא עבודת המלאכים בעת אמירת השירה שהם בתוקף הרצוא להכלל באוא"ס ב"ה, ואחר הרצוא הם בשוב שהוא ביטול גדול יותר מפני גילוי אור עליון המאיר עליהם מלמעלה וע"ד שהי' במ"ת דכתי'²⁶ וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק דבמ"ת הי' גילוי עצמות אוא"ס ב"ה דכתי'²⁷ וירד הוי' על ה"ס ותרגם ואתגלי שהי' התגלות העצמות ב"ה וירא העם שהי' בבחי' ראי' בכאו"א, וע"י ראי' זה הוא וינועו ויעמדו מרחוק שהו"ע השוב שבא אחר הגילוי של הרצוא, אשר כן הוא גם בעבודת המלאכי' וחיות הקדש דכתיב²⁸ בעמדם תרפינה כנפיהם, וכמו עד"מ עוף הפורח שהפריחה הוא ע"י נענוע הכנפים, וכאשר נעשה רפיון בכנפי' היא עומדת מלפרוח, כנפים הם אהוי"ר, דתחלה הם ברצוא בכליון להכלל, אבל אח"כ תרפינה כנפיהם מפני גילוי האור שע"י הרצוא ובאים לבחי' שוב, וכן הוא בעבודת הצדיקים בשמו"ע, וכמו עד"מ בגשמיות מי שיש לו דבר אל המלך או אל שר המנהיג את המדינה ה"ה הולך בבקשתו וענינו מדרגא לדרגא מהיכל להיכל ובכל היכל שבא ה"ה רואה יותר יקר תפארת עניני המלוכה, וע"י כל עלי' ועלי' מתחזק יותר ומרגיש עצמו למציאות, ואין זה ענין הישות והמציאות כ"א שחביב ויקר לו במאד שהגיע לזה, ומסדר דברי בקשתו וענינו עד בהגיעו בהיכל המלך פנימה אז ה"ה מתבטל בביטול גמור עד שאין בכחו לדבר כלל, וככל המשל הזה הוא בעבודת הצדיקי' בתפלה שהיא העלי' מדרגא לדרגא בהשליבות דתפלה שהם פסוד"ז ברכת ק"ש וק"ש עד כי בהגיעם בשמו"ע הם בתכלי' הביטול²⁹, וזהו אד' שפתי תפתח כו'³⁰, וכן הוא עבודתן של המלאכי' למעלה ומכש"כ הנשמות כמו שהן למעלה שהם גבוה במעלה לגבי המלאכי', דהמלאכים הם מחיצוניות הכלי' והנשמות