שלו

כמו שהגילוי נמצא בהעלמו, ויש מקום בהבנה להבין דכשם199 שבהעלם200 וגילוי, הרי הגילוי אין לו יחס אל ההעלם, וההעלם אין לו יחס אל הגילוי, רק בזה שהגילוי מכוסה ומוסתר בההעלם, וההעלם מכסה ומסתיר על הגילוי, הנה לכאורה הרי כן הוא גם כאשר מהות העלול בהיותו|20 כלול בעילתו הרי אין לו יחס אל עילתו מאחר שהעלול הוא מהות נבדל מן העילה, וא"כ מה ההפרש בין העלם וגילוי לעו"ע ומהו העילוי בעו"ע על העלם וגילוי, ובאמת הרי עו"ע נעלה יותר מכמו העלם וגילוי, הנה מפני איזה טעם נק' עו"ע ג"כ בשם העלם וגילוי. אך הענין הוא דהנה נת"ל דעו"ע יש בו מעין העלם וגילוי, אבל העלם וגילוי לבד אין זה עדיין כמו עו"ע, ולכן הנה בהעלם וגילוי הוא רק אופן אחד, והוא מה שהגילוי נמצא בההעלם, ובעו"ע הוא ב' אופנים כוללים שהם ג', הא' מה שעו"ע משתוה להעלם וגילוי בזה שהעלול במציאותו כלול בעילתו כמו הגילוי שמציאותו ממש נמצא בהעלמו. והב' הוא מה שהעלול רק במהותו כלול בעילתו, ובזה גופא ב' אופנים201, הא' שהעלול הוא מהות נבדל מהעילה, והוא רק מה שנמצא כלול בהעילה, וההתגלות שלו הוא ע"י העילה, אבל בעצם מהותו הוא מהות נבדל מן העילה, וההשתוות שלהם הוא רק מה|20 ששניהם הם מציאות רוחני, וע"כ העלול הוא כפי אופן העילה, דעם היותו מהות אחר בעצם, מ"מ ה"ה מצטייר ומתגלה לפי אופן העילה, דלהיותו מציאות רוחני וההתגלות שלו הוא ע"י העילה ע"כ הציור וההתגלות שלו הוא כפי אופן העילה, אבל בעצם הוא מהות אחר נבדל מהעילה. והב' הוא שהעלול הוא התפשטות העילה ואינו מהות אחר ממנו, וכמו ענף המתפשט מן האילן שהוא ממהותו של האילן רק שאינו גופו של האילן כי אם ענף המתפשט ממנו, אבל אינו מהות נבדל, ועם היות שהענף הוא ממהותו של אילן, ואינו אלא התפשטות בלבד, ומ"מ הרי א"א להיות מהותו אם לא יוקדם לו האילן, וכן האילן מוכרח לענף. והנה המדות הם מהות נבדל מן המוחין, דכל ענין המדות הוא הרגשה, דהרגשת עצמו הוא יסוד המדות. וא"א להיות שום מדה כמו אהבה או יראה בלי הרגשת עצמו, והשכל הוא ביטול והנחת עצמותו, וגסות וישות הוא היפך השכל וכמא'202 כל גיא שוטה, דשטות הוא קצה ההפכי דשכל, ולכן הנה בכדי לבא על אמיתת השכל וסברא זהו דוקא כשלא יש הרגשת עצמו, וכללות הענין דהרגש עצמו מבלבל אל המוחין, הרי שהמדות הן מהות נבדל מהמוחין, ולכן הנה גם הארת המוחין שמאיר בהמדה אינה עצמות המוחין. ויובן זה בעבודת הוי', דהנה ע"י התבוננות אלקי203 ה"ה בא לידי התעוררות אהוי"ר, וזהו תכלית הכוונה שיהי' התעוררות הלב באהוי"ר, דאהוי"ר הם מצוה ככל המצות שיש בהם אופן ושיעור, וכמו במצות תפילין וציצית שהם מוגבלים בענינם, שהנחת תפילין הוא בזרוע ובראש ומרגיש כובד הגשמי של

הערות

  1. 199. ויש . . דכשם - תיבות אלו ליתא בספר המאמרים שם.
  2. 200. שם: וכשם שבהעלם.
  3. 201. ראה המשך תער"ב ח"א ע' סו ואילך.
  4. 202. ראה גם קונטרס ומעין ריש מאמר טז. ובכ"מ.
  5. 203. בספר המאמרים שם: ההתבוננות אלקי'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.