רמז

הוא מצד הנפש הרוחני, והגם שהאדם הרי מעולם לא ראה מהות רוחני, ולא ראה את נפשו בראיית עיני בשר, ועכ"ז הרי נתאמת אצלו ענין זה בראיית השכל כראיית עיני בשר שאינו נופל בזה ענין האמונה כלל, הנה כמו"כ בזה שהקב"ה מחי' את העולמות הוא בבחי' ראי' ממש, והיינו דכשם שהנפש הרי האדם רואה בראיית השכל כמו ראי' חושית, כך החיות האלקי שמחי' את העולמות מאין ליש הוא בראי' השכל ובראי' חושית ממש ואינו שייך בזה ענין האמונה כלל, כי הוא דבר הנרגש והנראה כראיית עיני בשר, כ"א ענין האמונה הוא במה שבלתי נודע כלל, וכמאמר ולית מחשבה תפיסא בך כלל²¹ אבל נתפס איהו ברעו"ד²², והיינו דהוי' נצב עליו²³ בכל מקום שהוא, ובכ"מ שהוא הנה כל תפלה והגה של תורה, הוי' שומע ומקבל תפלת כל פה, והיא האמונה העצמית והפשוטה שישנה בכל אחד ואחד מישראל.

וזהו ורעה אמונה²⁴ דמרע"ה הי' רעיא מהימנא שהי' מפרנס את ישראל ונותן להם מזון של אמונה, וכמו בגשמי' הרי האדם אוכל מאכל גשמי ועי"ז מתחזקים כחותיו הרוחנים, הנה כמו"כ הוא בענין האמונה, דע"י ידיעה והשגה בעניני אלקות במה שאפשר לידע, הנה זהו עצמו הוא המזון באמונה, וזהו שאמר משה לישראל עד כאן למדתי אתכם כמו שמלמדים לתינוק, ומהו הלימוד למינדע ולאסתכלא, לידע ולהסתכל כי ענין הידיעה אין זה רק שישיג הדבר בהבנתו בלבד, וואָס ער פאַרשטייט דעם ענין שכלי, כ"א לאסתכלא שהוא עיון, והיינו דבהשגה הוא ענין העיון היינו דלבד זה שהוא יודע את שכל הענין ההוא, הנה הוא ממולא מהענין ההוא, דאָס הייסט ניט נאָר וואָס ער האָט דעם ענין שכלי אַרום גענומען, נאָר אויך דאָס וואָס דער ענין האָט אים אינגאַנצן פאַרנומען, שהוא ממולא מהענין ההוא, ער איז דורכגינומען פון דעם ענין, וכמו שאנו רואים במוחש שישנם ענינים בשכל שהוא רק משיגם ומבינם בלבד, וואָס ער פאַרשטייט זיי זייער גוט, ואינו אלא מה שהוא יודע שכל טוב או נעלה, וישנה לפעמים השכלה כזו מה שהיא נכנסת במוחו ולבו והוא ממולא מההשגה ההיא, די השכלה פאַר נעמט אים אינגאַנצן דורך און דורך, דבהשגה הוא ענין העיון ובעבודה הו"ע ההתבוננות, והוא מה שענין ידיעת ההשגה ההיא פועל בו שינוי לטוב בכל עניני הנהגותיו ותהלוכותיו, וזהו למינדע ולאסתכלא שתהי' הידיעה באופן כזה שמביא אותו לידי הסתכלות, ובמה תהי' ידיעתו והשגתו, למיעל ברזא דמהימנותא, והיא לכנוס בסוד האמונה, דזהו וידעת כו' שצ"ל השגה והבנה באלקות, והגם שכאו"א מישראל יש לו האמונה הפשוטה העצמית הקבועה בלבבו, שמאמין בהוי' דאיהו ממכ"ע ואיהו סוכ"ע ולית אתר פנוי מיני'²⁵, ומ"מ כתיב²⁶ דע את אלקי אביך וגו' שצ"ל השגה ודעת, דאלקי אביך הו"ע