ריג
דדורות הם דרגות95 שזהו בחי' שטח. ועם היות דמח' דא"ק הוא בחי' הסכם לבד ולא מח' ורצון ממש96, ומ"מ ה"ז מח' שזהו לבוש לבד. ולפ"ז הנה הניצוץ אלקי דנשמה הוא מבחי' פנימי' א"ק, ופנימי' א"ק הוא מה שלמעלה מהתלבשות בכלים דא"ק, דהאור המתלבש בהכלים נחשב בכלל הכלים97, והיינו דאור הקו המתלבש בהכלים דא"ק הוא בכלל בחי' חיצוני' א"ק, ופנימי' א"ק הוא מה שלמעלה מבחי' התלבשות בכלים, והוא מ"ש בע"ח שער המלכים98 שיש כדוגמת עתיק לעילא מגולגלתא דא"ק, והיא בחינה אחרונה דבחי' אצי' דכללות, וכדאי' בזהר"ק בפי' המאמר בראשית דט"ו99 דכשם שמל' דאצי' נעשה עתיק לבריאה, כמו"כ מל' דאצי' דכללות נעשה עתיק לאדם דבריאה דכללות, וזהו מדרי' תחתונה שבבורא ב"ה100. ולפ"ז יובן דעצם הנשמה שהוא הניצוץ קטן מאד, שהוא אלקות, הוא בחי' עתיק שבנשמה, והיא מתלבשת בכח ניצוץ אחד נברא שהיא נשמה דקה מאד הנק' יחידה, הוא בחי' אריך שבנשמה, ונקראת יחידה שמקבלת מבחי' יחיד101.
יא) והנה מכל זה יובן דבנשמה יש ב' בחינות ומדרי', הא' היא ההארה ומקצת הנשמה המלובשת בגוף, והגם דהארה זו ומקצת זה הוא מקצת מן העצם שהעצם קשור בו כנ"ל, מ"מ הנה זה רק מה שהעצם הוא קשור בו ואין זה מה שמתלבש, ועוד זאת הנה גם זה מה שקשור הוא רק בחי' מזלייהו, שהם המקיפים דחי' ויחידה, ונת"ל דהמזלות דחי' ויחידה הם רק שמות להעצם, דעצם הנשמה שהיא הבחי' והמדרי' הב' הוא הניצוץ האלקי הנ"ל. דבזה יובן המאמרים חלוקים הנ"ל בענין מעלת מדרי' הנשמות על מעלת מדרי' התורה, ומעלת מדרי' התורה על מעלת מדרי' הנשמות. דהנה הנשמה המלובשת בגוף, הרי הגוף והנה"ב מעלימים ומסתירי' על אור הנשמה, וכמ"ש102 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדריגה וגו', דבירידת הנשמה למטה הרי יש לה נסיונות קשים, כמו חגוי הסלע ממש, ובאה לידי דרגות כאלו שהאור האלקי הוא מוסתר ונעלם דזהו סתר המדרגה, מדריגות של העלמות והסתרים, ולזאת הנה התקשרות הנשמה באלקות הוא ע"י התורה, כי תורה ונשמו' שניהם מושרשים בהעצמות ונמשכים מן העצמות כנ"ל, אבל חלוקים באופני התגלותם, דהגם שהנשמה כמו שהיא למטה מלובשה בגוף גשמי הוא מקצת מן העצם שהעצם מקושר בה, ומ"מ ה"ה בבחי' מציאות, והתורה הרי אורייתא וקוב"ה
הערות
- 95. ראה לקו"ת מסעי צה, ב. המשך תרס"ו ע' רא. לקמן ע' שעז.
- 96. אוה"ת ענינים ע' פז ואילך. המשך תער"ב ח"א ע' קכג ואילך.
- 97. ראה אוה"ת שם ע' צז ואילך.
- 98. כ"ה גם בד"ה ויהי אומן שבהערה 1. בלקו"ת הוספות לויקרא נא, ד מציין: שער שבירת הכלים פ"ה. ובלקו"ת מסעי שם מציין: שער ח' פ"ה. והוא בדפוס שקלאוו, תק"ס. ובדפוסים שלפנינו: שער ט (שער שבירת הכלים) פ"ו.
- 99. = זהר הרקיע לזהר חלק א טו, א.
- 100. ראה ביאורי הזהר להצ"צ ח"א ע' רעא ואילך. המשך תרס"ו ע' קסא.
- 101. ראה לקו"ת פ' ראה כה, א. ספר המאמרים תרצ"ו ע' 57. וש"נ.
- 102. שה"ש ב, יד. וראה לקו"ת שה"ש טז, סע"ד ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.