קצה

שלו, אבל לו בעצמו נראה אז (דער זעט זיך) כל עומקו של המושכל כמו שהוא בעצם מהותו, והיינו כי אז נרגש לו עומק הענין יותר, ויכול להיות דלפעמים הנה אחר ההשפעה אל הזולת, יהי' התפעלות ענג המשפיע מעומק המושכל ההוא עוד יותר מכמו שהיתה התפעלות נפשו בעת שהתחכם בהמושכל ההוא, דבעת שהתחכם והשכיל את השכל, הגם שהי' לו תענוג גדול בזה, מ"מ הרי לא הי' הענין עדיין בהתיישבות אצלו, ולכן הנה ראשית הגילוי דהמצאת שכל בשכל גלוי נק' בשם ברק המבריק, אַז עס שיינט און עס בליצט שכלים עמוקים ונפלאים במוחו, אבל אינם בהתיישבות עדיין, אבל כאשר כבר הביא דבר ההתחכמות ההיא בגילוי בהבנה והסברה לעצמו, וצמצם שכלו העצמי בשביל לגלותו אל הזולת, והתחכם והשכיל לבאר ולהסביר באופן כזה אשר גם מקבל קטן יכול לקבל זאת, הנה לבד זאת שהמושכל ההוא הוא מיושב אצלו ומסונן היטיב ומסודר על אופניו, ומאיר אצלו אור שכלו העצמי, כמו שהוא קודם שצמצם א"ע בשביל ההשפעה, הרי אז דוקא הרי יגדל ההתפעלות של המשפיע על נועם עריבות המושכל ההוא, ולכן הנה ע"י ההשפעה הרי מתוסף אור שכל בהמשפיע עצמו, והעדר ההשפעה עושה בו גרעון בשכל, ויכול להיות שמספיק בזה גם ההשפעה לעצמו, והיינו שבלמדו לעצמו הנה לבד זאת שאופן לימודו יהי' בדיבור ובקול המעורר את הכוונה¹⁹, הנה עוד זאת שלימודו לעצמו יהי' בהסבר שיסביר לעצמו כאלו הוא מסביר ומבאר לזולתו, כי בהעדר ההשפעה לגמרי מתעמם ונחשך אור שכלו, אמנם כאשר משפיע שכל לעצמו ג"כ מתוסף לו אור שכל, אך העיקר הוא בהשפעה אל הזולת שעי"ז מתוסף אור נעלה בשכלו, ובהעדר ההשפעה הוא גרעון. וכן תלוי בהשתדלות ויגיעה, דע"י השתדלות המשפיע שמעמיק עצמו ומייגע בכלי שכלו בהשכלה, נמשך אור שכל עמוק יותר, וכמו שאנו רואין במוחש במי שהוא עמקן, הרי בכל פעם ופעם שהוא חושב ומעיין בהמושכל ההוא, ה"ה בא לידי עומק פנימי יותר, וכשאינו מעמיק עצמו נמשך רק חיצוניות ושטחיות הענין. הרי דכללות המשכת השכל תלוי בההשתדלות ויגיעת כח וכלי השכל, וה"ז כמו בכח התנועה דכאשר צריך להגביה משא קלה אז הרי נמשך רק מעט כח מכח התנועה, ובכדי להגביה משא כבידה, צריך להמשיך כח רב מכח התנועה, שהוא ע"י ההשתדלות שלו להמשיך כח יותר מכח התנועה, וכמו שאנו רואים במוחש דקודם שצריך להגביה משא כבידה צריך להכין עצמו, דהכנה זו הוא הוצאת כח מכח התנועה במדה ובמדידה לפי המשא שהוא צריך להגביה, או המלאכה שצריך לעשות, וכמו"כ הוא בכח השכל דכאשר משתדל ומעמיק עצמו נמשך יותר מכח השכל לבוא אל עומק ופנימיות הענין. דכ"ז הוא שינוי בהמשפיע, וה"ז מפני שההשפעה הוא מהות דבר מה שנמשך בהשפעתו, ע"כ יש בזה פרטי ענינים ואופנים באיזה אופן הוא נמשך, משא"כ באור שנמשך רק הארה לבד.