קסז

גילוי החכמה דיש בזה חלוקי מדרי' בהריבוי ומיעוט, וטעם הדבר הוא מפני שגם ההמשכה הנעלמת היא באה בציור, וכידוע דשכל הוא מציאות ומוכרח התואר שהתואר ההוא מגבילו בענינו, ומאחר שנמשך הגם שהוא בהמשכה נעלמת הרי בהכרח שיש לזה איזה ציור באיזה אופן הוא נמשך ואם נאמר דכחות הכלולים בעצם הנפש הן בבחי' המשכה, הרי הי' צ"ל הגילוי דכל הכחות בכאו"א גם בכחות הגלוים דאז הרי הי' צ"ל גילויי כל הכחות, וכל אדם הי' צ"ל חכם מבין ודעתן וחסדן והדומה בכל הכחות, ובמוחש אנו רואין שאינו כן, והיינו דמלבד זאת שבכחות הגלוים אינם מתגלים כל חלקי הכחות וכמו בג' מוחין חב"ד הנה לבד זאת שהכחות חב"ד אינם מכריחים זה את זה19, ואינם מחייבים אלו לאלו דהחכ' אינה מכרחת הבינה, והבינה אינה מחייבת הדעת, וכמו שאנו רואים במוחש דיכול להיות שהוא משכיל על דבר וכמו להתחכם בהמצאת השכלה חדשה ואינו בעל הבנה עד כי לפעמים הנה הוא עצמו אינו מבין הפלאת מעלת המצאתו החדשה שהשכיל, וכן יכול להיות שהוא בעל הבנה טובה ואינו בעל המצאה, וישנו מי שהוא בר דעת גדול להתעמק בשכל והשגה ונכנס בעומק ההשכלה ועומק ההשגה בהתעמקות גדולה, והוא בעצמו אינו לא בעל המצאה ולא בעל הבנה, דענין ההבנה הוא מה שמפרט ומברר ומלבן נקודת ההשכלה דחכ', וזה אינו יכול כ"א לאחר שאחר המציא את ההשכלה והביאה לידי הבנה טובה, הנה הוא כחו עמו להתעמק בההשכלה ההיא ויודעה על בורי', הרי שהג' מוחין אינם מכריחים ואינם מחייבים אלו לאלו, הנה לבד זאת הרי אנו רואים שיש כאלו שאין בהם גילוי כחות השכל, ואין להם שום מושג בהשכלה וידיעה, וכן בענין המדות הרי אנו רואים שיש איש כילי ואכזרי אשר לא ידע רחם כלל, ויש איש הטוב שאינו במדת הגבו' כלל, ובהכרח שהנפש הוא שלם בכל הכחות, ואם נאמר שהכחות הכלולים בעצם הנפש הם בהמשכה הרי הי' צ"ל גילוי ממש, אלא שזהו מפני שכחות הכלולים בעצם הנפש אינם בבחי' המשכה כלל מן העצם ואינם בגדר גילוי, ואשר ע"כ הנה הגם שנמצאים כל הכחות בעצם הנפש ומ"מ יוכל להיות שלא יהי' הגילוי מהם, וכמו"כ יובן דהאור הכלול בהעצם הוא כמו העצם שאינו בגדר גילוי כלל.

אמנם לפ"ז שהאור הכלול בהעצם הוא כמו העצם הנה אינו מובן מהיכן הוא בחי' האור והגילוי, דמאחר שהעצם אינו בגדר גילוי, וגם האור הכלול בהעצם ג"כ אינו בגדר גילוי, הרי אינו מובן איך ימצא האור והגילוי, וכן הוא גם בכחות הנפש דעצם הנפש אינו בגדר גילוי, והכחות הכלולים בעצם הנפש ה"ה כמו העצם דמעצמם אינם בגדר המשכה וגילוי כלל א"כ מאין נמצאים הגילוים, וגם זה מובן ומוכרח דהגילוים הם כלולים במקורם, וכמו בכח השכל הרי ההשפעה מן המשפיע אל המקבל הוא גילוי אור שכל הבא ע"י אותיות, דאותיות הוא מל'20 אתא בוקר21

הערות

  1. 19. ראה אמרי בינה שער הק"ש פנ"ט. ספר המאמרים תרנ"ט ע' עד ואילך. תרפ"ט ע' 61 (וש"נ). ועוד.
  2. 20. ישעי' כא, יב.
  3. 21. ראה תו"א מקץ מב, ב. לקו"ת במדבר יא, ג. שה"ש לג, ג. מאמרי אדמו"ר הזקן: ענינים ע' סו; תקס"ג ע' שיא; פרשיות ח"א ע' ו. מאמרי אדמו"ר האמצעי שמות ח"א ע' קנח. אוה"ת בשלח ס"ע שצא. ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.