קמ

עוד זאת, זאת היתה עבודתו להשפיע שפעת חכמה ומדות טובות והי' מבאר ומסביר להם ענין האלקות געטליכקייט וענין היחוד אלקות בעולם בעניני השגחה פרטית, וכמ"ש (ישעי' מ"א ב') מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו וגו', דעד אברהם הי' העולם מתנהג באפילה, שלא ידעו מענין האלקות, זיי האָבין ניט געוואוסט דיא זאַך פון געטליכקייט, ואברהם התחיל להאיר²⁴ לפרסם ענין האלקות ולהבינם ולהסבירם, דזהו האיר באל"ף²⁵, ועוררם לעבוד להשי"ת בעבודה בפועל במדות טובות, וזהו שהי' מרכבה למדה"ח דאצי' לפי שהחסד שלמעלה הוא השפעת החיים וכמא'²⁶ מכלכל חיים בחסד, שענין החסד הוא מה שבכל דבר השפעה הרי יש בזה חיות פנימי, וזהו אברהם אוהבי, דאברהם עבודתו במדת החסד הוא בא מצד האהבה והדביקות באלקות בחשיקה וחפיצה בצמאון גדול בתכלית הביטול, והוריש והנחיל לבניו אחריו האהבה הקבועה בלב כל אחד מישראל לאהוב את הוי', דבעבודה בנפש האדם היא האהבה העצמית והאהבות הבאות עפ"י השגה והתבוננות, דכללות כולם הוא הרצון והתשוקה באלקות. דהנה כתיב²⁷ ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך כו', שיש כמה בחי' ומדרי' באהבה, אבל כללות כולם הוא הרצון והתשוקה באלקות, דשרש אהבה הוא אבה ל' רצון²⁸, דהנה אמיתת הגדר דאהבת השי"ת הוא אשר כל חפצו ורצונו ומגמתו הפנימי יהי' לד' לבדו ולא יחפוץ בשום דבר זולתו ית' וכמ"ש²⁹ מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, אמנם בכדי להגיע לידי איזה מדרי' אהבה באהבת השי"ת הוא ע"י סדר והדרגה בעבודה ויגיעה בהתבוננות עד שמגיע לההתבוננות דפסוק ראשון דק"ש שמע ישראל הוי' אלקינו ד' אחד³⁰, והיינו דכאשר עבודתו והתעסקותו הוא בעבודה שבלב זו תפלה³¹ אשר היא במקום הקרבנות³², וכשם שבהבאת הקרבן הרי הי' צריך להיות תחלה ההכרה בהחטא אשר חטא, ולפי אופן החטא כן הי' הקרבן, ובהובאת הקרבן צ"ל הוידוי דברים³³, כן הוא בעבודת התפלה שהיא במקום הקרבן אשר תחלה צריך להיות הכרת החטא, והוא שיעשה חשבון בנפשו מכל הנעשה אתו עמו בקיום התורה והמצוה, וואָס טוט זיך באַ אים אין דעם ענין פון קיום המצות, ובמעמד ומצב כחותיו ומדותיו וחושי נפשו, וכשבודק היטיב בכחותיו ובמדותיו ה"ה מוצא כי יש מהם אשר הם מלובשים בדברים אסורים כמו בשקר וגאוה וכעס, ומהם במדות רעות, ובכללות עניניו שהוא