תצז

שאינו עוסק בתורה נקרא ר"ל נזוף, ומרובה מדה טובה⁸, כאמרו וכל מי שעוסק בתלמוד תורה ה"ז מתעלה, דמי שעוסק ומשתדל בתלמוד תורה אַז עס זאָל זעך לערנען תורה ה"ז מתעלה, דההתעסקות בתורה הוא עיקר, וטעם הדבר הוא לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה דעיקר ענין לימוד התורה שתהי' קנין בנפשו, והיינו דלימוד ושקידה בתורה אינו מספיק עדיין, כ"א שתהי' התורה קנין בנפשו, זאת אומרת דגם כאשר לימודו בתורה הוא כדבעי למהוי ע"מ לשמור לעשות ולקיים במצות בפו"מ אין זה עדיין אמיתת הענין הנרצה בתורה כי העיקר הוא אשר התורה תהי' קנין בנפשו. ויובן זה במשל גשמי, ממה שאנו רואין במוחש בטבעי בנ"א הבעלי עסקים, דתכלית המכוון הן במסחר וקנין, והן בעבודה ומלאכה הוא הפרנסה והשכר שמרויח בפרנסתו ובשכרו, ומ"מ יש בזה חלוקים בטבעי בנ"א, דיש מי דכל עסקו במסחרו ובעבודתו הוא רק בשביל התכלית של הריוח, אבל גוף ועצם העבודה אינו נוגע לו כלל, ואדרבא הוא עליו כמשא כבידה ביותר, ויש מי אשר הוא אוהב את מסחרו ועבודתו, דגם הוא חפץ בהריוח והשכר שהם עיקרים אצלו, אבל הוא בעצם אוהב את המסחר והעבודה ומתענג בזה, הגם דגם הוא עמל ויגע בזה בהתעסקות מרובה, ומ"מ יש לו חיות וענג ביגיעתו זאת, עס איז אים דיא עצם התעסקות זייער טייער און גישמאַק, ולהיות שהדבר יקר לו במאד איז ער אין גאַנצין איבערגעבין⁹ אין דעם, וטעם הדבר הוא לפי שעסקו זה או מלאכתו זאת שהוא עסוק בהם הם קנין נפשו, ובדבר שהוא קנין נפשו ההתעסקות עצמה הוא התכלית והשכר, והיינו דהריוח של המסחר והמלאכה אינו בערך ענג נפשו מגוף ועצם ההתעסקות בהמסחר והעבודה.

קיצור. הסכת, עשו כתות ועסקו בתורה, תורה חכ' והשגה ושייך בה הל' לימוד, ויקשה מהו הל' עסק בתורה, ויבאר דמוחין לעצמו, ומדות לזולתו, יקשה למה העדר ההתעסקו' עלבון לתורה, תו' צריכה להיות קנין נפשי, משל מבעל עסק האוהב מסחרו, מייקר בענג העסק מהריוח.

ענינים. ו תורה, א) התעסקות, ב) קנין נפשי. ז משל מבעל עסק האוהב מסחר.

ג) וזהו התורה נקנית, התורה צריכה להיות קנין נפשי, והיינו דלבד זאת שצריכים ללמוד תורה בשביל לידע את המעשה אשר יעשון¹⁰ בקיום המצות, וכן לימוד התורה שהיא עצמה מצוה, דידיעת התורה היא עצמה מצוה, דכ"ז הוא בדוגמת הבעל עסק שעוסק במסחרו או בעבודת מלאכתו בשביל הריוח, הנה התורה צריכה להיות קנין נפשי, וקנין זה הוא נקנה כאשר הוא לומד תורה בחבורה, אשר איש את רעהו ידברו בעת הלימוד בפרטיות הסוגיא או ההלכה שלומדים, שהדיבור הלזה מורה על החיות פנימי שיש להם בלימודם, והיינו שהדבר נוגע לו, ער איז אין דעם אַריינגילייגט און עס אַרט אים דער ענין, און דאָס איז ענג נפשו, וקנין