תיג

שרפים עומדי' ממעל לו, וכתיב⁹ ויעמידם לעד לעולם דהמלאכים נק' עומדים, וטעם הדבר לפי שעומדים תמיד במדריגה אחת, וכמו מיכאל וגבריאל הנה מיכאל עבודתו באהבה וגבריאל עבודתו ביראה¹⁰ הרי כל א' מהם תמיד עבודתו כפי אופן מדריגתו, דמשי"ב עד עתה מיכאל עבודתו באהב' וגבריאל עבודתו ביראה, דמהם לא יגרעו ועליהם לא יוסיפו, ועם היות דמחנה מיכאל הם קפ"ו אלף מחנות¹¹, ומחנה גבריאל ג"כ מספר עצום מאד, הנה כל זה הוא הם פרטי מדריגות באהבתו של מיכאל וביראתו של גבריאל, אבל בגוף ועצם מעלת מדריגת עבודתם הנה כל א' מהם הרי עבודתו הוא רק כפי אופן מדרגתו, אשר כמו"כ הוא גם בנשמות שבעוד היותן למעלה טרם ירידתן למטה להתלבש בגוף ה"ה ג"כ נקראי' בשם עומדי' וכמו שאלי' אומר על נשמתו¹² חי ד' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו¹³, שאומר ל' עמידה וכן אי' בזהר¹⁴ כל נשמתא ונשמתא הוה קיימא בדיוקנהא קמי מלכא קדישא, דמלכא קדישא הוא בחי' ז"א דאצי'¹⁵ שהוא מקום מעמד ומצב כללות הנשמות, והיינו דהן נשמות דמ"ה והן נשמות דב"ן¹⁶ בהיותם למעלה הם בבחי' עומדים ובירידתן למטה נעשים בבחי' מהלכים, וזהו דכתיב¹⁷ טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף, כסף וזהב הם אהוי"ר אלפי ל' אולפנא ורגילות¹⁸ מה שהנשמה בהיותה למעלה אלופה ורגילה באהוי"ר הנה טוב יותר התורת פה שלומדים למטה ועוסקי' במצות מעשיות בחיות ובעבודה שבלב זו תפלה¹⁹ דבהם ועל ידם דוקא נעשית הנשמה בבחי' מהלך.

אמנם זה גופא צ"ל מפני מה הנשמות והמלאכים כמו שהם למעלה נקראים בשם עומדים, דהרי אין ישיבה למעלה²⁰ כ"א עמידה, וענין עמידתן הוא שעומדים באהוי"ר, דאהוי"ר הוא רצוא ושוב וכמ"ש²¹ והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק, ופרש"י כלהב היוצא מבין החרסים²² דהרצוא ענינו ידוע שהוא תוקף הכוסף