שלה

לומר דבהעילה עצמו היינו מח' שבמח' יש בה העלול שלה שהם האותיות עצמיים של המושכל כמו שהם חצובים מעצמות ומהות אור המושכל עצמו, והוא העו"ע דמני' ובי', שבהכרח לומר שגם¹⁹³ עלול זה הרי יש לחלקו כמו שהוא מציאות בעצמו לעצמו לכמו שהוא כלול בעילתו שהיא העילה הראשונה בענין זה, ועם היות דעלול¹⁹⁴ זה חלוק משאר העלולים בזה שהוא תמיד בעילתו, דהעלול דדיבור שבמח' והרהור הנה כשנעשים מציאות לעצמם הרי יוצאים מעילתם, דזהו¹⁹⁵ עצמו מה שיוצאים למציאות לעצמם הוא מציאותם, ובמילא הנה זה עצמו, היינו יציאה זו הוא מקור לענינים המסתעפים מזה, אבל העו"ע דמני' ובי' היינו העלול של העילה הראשונה הוא מושלל ענין היציאה חוץ לעילתו, כמו שהוא בהעלולים דדיבור שבמח' ובהרהור. אמנם עם זה הרי בו בעצמו ישנה גם אותה הבחינה והמדריגה מה שהוא בעצמו מציאות לעצמו לכמו מה שהוא כלול בעילתו. ולאחר הבנת ענין זה על בוריו הרי יובן דכשם שיש הפרש בין העלול דהרהור כמו שהוא כלול בעילתו להעלול דדיבור שבמח' בהיותו מציאות לעצמו, הנה כמו"כ יש הפרש בין העלול של העילה ראשונה בהיותה¹⁹⁶ מציאות לעצמו להעלול דדיבור שבמח' בהיותו כלול בעילתו. דבכללות הרי יש כאן ג' דרגות כוללים בהעלולים, העלול דהרהור, דדיבור שבמח', והעלול דעילה ראשונה, ובכל אחד מהם שתי בחינות ומדריגות, והם בהיותם מציאות לעצמם ובהיותם כלולים בעילתם, דעם היות שמעלול לעלול מלמטה למעלה הוא בעילוי ובדקות, ואחר כל זה הנה גם העלול היותר מעולה אינו אלא אותיות, דאותיות הם מציאות, א"כ הרי בכל העו"ע הזה בסדרי¹⁹⁷ פרטיו ועניניו הוא שהעלול במציאותו כלול בעילתו, ואינו אלא מה שכל עלול מעולה יותר הוא דק ורוחני יותר, משא"כ בהאופן דעו"ע דשכל ומדות הוא רק מה שמהות העלול כלול בעילתו אבל לא שהעלול במציאותו נמצא בעילתו, אבל עם זה הנה מ"מ הרי מהותו של העלול נמצא כלול בעילתו, ומהות העלול הוא מהות אחר ממהות העילה.

יז) אמנם לפ"ז, הנה גם זה מה שהעלול במהותו כלול בעילתו, הנה הגם שזה נעלה יותר מהתכללות מציאות העלול בהעילה, דבאופן זה הרי ניכר יותר ההבדל בין העלם וגילוי לעו"ע, והעילוי שבעו"ע לגבי העלם וגילוי, והוא בזה דבהעלם וגילוי הוא אותו¹⁹⁸ המציאות שמתגלה עתה הי' תחלה בההעלם, והגילוי אינו מוסיף וגורע דבר מכמו שהי' תחלה, משא"כ בהתכללות מהות העלול בעילתו, הנה כשהעלול נעשה מציאות לעצמו, הרי אינו דומה כלל לכמו שהי' כלול בעילתו, שהרי אינו דומה המדות שבלב לההטי' השכלית, אבל אחר כל זה הנה העלול במהותו כלול בעילתו, הרי בעת ההיא כשהעלול כלול בעילתו, הוא בדוגמת דבר