רסה
שזהו הארה, וכל קיום המלוכה הוא ע"י פקודות וגזירות דוקא. והדוגמא מזה יובן למעלה דבחי' המל' הוא שם והארה, ובנין ספי' המל' הוא מהגבורות, והיינו דבכדי להיות בחי' מל' הוא ע"י גבורות וצמצומים שזהו דספי' המל' בנינה מהגבורות כנ"ל, וגבורתך ידברו שנמשך ומתצמצם בבחי' גבור' וצמצומים רבים עד שיתהווה בחי' דבור עליון דע"מ שזהו בחי' מל', וכמו מלך שגוזר אומר שיהי' כך וכך דבאופן כזה דוקא הוא הנהגת המלוכה, והדוגמא מזה יובן למעלה הוא דכתיב133 ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור, וכתיב134 ויאמר אלקים יהי רקיע וגו' וכן כל המאמרות הם בדרך פקודה וגזירה, ובריבוי השתל' נעשה ונתהווה בחי' העלם גמור, וכ"כ גברו הצמצומים135 שהוא מיעוט האור והגילוי ממדרי' למדרי', דזהו"ע הצמצומים דסדר השתל' מה שממדרי' למדרי' מתמעט האור והגילוי ביותר עד שנעשה עוה"ז השפל והגשמי שאנחנו בו שהוא בחי' חשך כפול ומכופל עד שאינו משיג כלל בחי' האין136 המהווה את היש בכל עת ובכל רגע, והוא רק בבחי' אמונה בלבד, והיינו דכל כך נתמעטו המוחות והלבבות, דבדבר הברור כזה דאין דבר עושה את עצמו137, והכל חי וקיים רק מהכח האלקי המהווה ומחי' את הנבראים הי' צ"ל מושג בהשגה גמורה, מ"מ מפני מיעוט המוחין הנה גם זה הוא רק בבחי' אמונה בלבד.
אמנם כל זה הוא הסדר דעולם, דהתהוות העולם הוא ע"י שם אלקים, כמ"ש138 בראשית ברא אלקים כו' דההתהוות בפועל הוא ע"י שם אלקים, שהו"ע מלכותך מלכות כל עולמים, דשם אלקים הוא מעלים ומסתיר על האור והגילוי, ויש בזה כמה אופני העלמות והסתרים שז"ע ק"ך צירופים דשם אלקים139, אבל הסדר דנשמות הוא באופן אחר דכתי'140 נר ה' נשמת אדם141, דנשמת האדם הוא נר המאיר דכמו הנר מאיר את החשך הגשמי, כן נש"י נמשלו לנר שהם ע"י עבודתם מאירים את זמן החשך שהוא הלילה דעוה"ז, דהנשמות הגם שהם ג"כ נבראים, ומ"מ אין התהוותם כמו כל הנבראים, והיינו שלא נתעלם עליהם האור לגמרי, כמו בכל הנבראים שהתהוותם הוא בחי' העלם האור, עד שנתהוו בבחי' נברא ממש, משא"כ הנשמות גם כמו נשמות דבי"ע אינם בבחינת נברא ממש כ"א בחי' אלקות בעצם מהותם, וכאו"א אומר142 אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא, דהיינו דגם כמו שהנשמה
הערות
- 133. בראשית א, ג.
- 134. שם, ו.
- 135. ראה תניא פכ"ב (כז, ריש ע"ב): וכ"כ גברו ועצמו הצמצומים כו'.
- 136. ראה ספר המאמרים תרכ"ז ע' תלה. תרל"ה ח"ב ע' שצא. ובכ"מ.
- 137. ראה האמונות ודעות להרס"ג מאמר א פ"ב. חובת הלבבות שער א (שער היחוד) רפ"ה. שם פ"ו. וראה ספר החקירה להצ"צ ז, ב. קה, א.
- 138. בראשית א, א.
- 139. ראה שער הכוונות ענין הפסח דרוש א.
- 140. משלי כ, כז.
- 141. בהבא לקמן - ראה לקו"ת ואתחנן ב, א.
- 142. ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.