רנו

הגבו' דצמצום זה מה שהנשמה מתלבש בגוף, וידוע⁸¹ דבנה"ב יש כמה חלוקי מדרי' שור כשב ועז, הנה המדריגה של הנה"ב והיצה"ר הוא לפי אופן מעלתה של הנשמה והנה"א, וזהו דכל הגדול מחבירו הנה גם יצרו גדול, וסיבת הדבר מה שיצרו גדול הוא ממנו היינו ממעלת מדרי' נשמתו, כי נשמה גבוה הרי הצמצום בה גדול יותר ולכן יצרו גדול, א"כ במילא מובן דמצד מעלת הנשמה הנה יש לו כח ועוז אשר ביכולתו לתקנו, וא"כ ה"ז בדוגמא שלמעלה דמציאות הנה"ב הוא מהגבו' והצמצום, ומפני שהצמצום קדום אל הגילוי לכן היצה"ר בא קודם היצ"ט דוגמת עיזי דמסגי ברישא. והנה ידוע דבכדי שיהי' התהוות הכלים זהו ג"כ ע"י הצמצום דוקא, והיינו דלולי הצמצום גם אם הי' נמשך אור שבבחי' מדה וגבול לא הי' התהוות הכלים ורק מבחי' הצמצום וסילוק האור והעדרו הוא שנתהווה מציאות הכלים, והקשה בע"ח⁸² מאחר שהקו הוא מהאוא"ס שלפני הצמצום א"כ למה הי' הצמצום באופן כזה שנתעלם האור לגמרי ולא נשאר אור הקו, ותירץ שאם הי' נשאר אף אור הקו לא היו מתהווים הכלים, ורק ע"י הצמצום והעלם האור לגמרי נתהווה שרש מציאות הכלים, ואחר שכבר נתהוו הכלים יכולים לקבל אח"כ האוא"ס ולא יתבטלו, וידוע הוא שהאור מזכך ומצחצח את הכלי וכדאי' בע"ח⁸³ שהאו"פ מצחצח חצי הכלי מבפנים, רק שזהו בהדרגה באופן שהכלי יכולה לקבל ומזדכך מעט מעט, וכן בעקודים הנה התהוות הכלי הוא ע"י סילוק האור וכמ"ש בע"ח⁸⁴ שבתחלה נמשך האור ונסתלק והניח רושם, וע"י סילוק האור נתעבה הרושם ונעשה בבחי' מציאות ואח"כ נמשך האור להתלבש בהכלי, וזהו ג"כ דברישא חשוכא בחי' הצמצום בכדי שיתהוו הכלים שהן ג"כ בבחי' חשך והעלם, והדר נהורא היינו בחי' גילוי אור, אור המאיר את הכלי, ואם הי' גילוי האור קודם לא הי' התהוות מציאת הכלים.

והנה מטעם זה הוא קדימת היצה"ר שבא קודם להיצ"ט, דתכלית ירידת הנשמה הוא בשביל השלימות כנ"ל, והוא ע"י בירור ותיקון הנה"ב וכל הדברים התחתונים הגשמיים שיש להם שייכות אל האדם, והבירור צ"ל בסדר והדרגה דוקא לאט לאט שבאופן כזה הוא מה שמתבררים כל חלקי הטוב, דאם הבירור הוא בדרך ביטול היינו שמתבטל ונאבד לגמרי ע"י הגילוי אור⁸⁵, אזי הנה כמה ניצוצות נאבדים ונדחים עמהם⁸⁶, וכידוע⁸⁷ דאפילו הבירור שהוא בדרך מלמעלה למטה שהוא הבירור