רכה

דוקא, והשמן יהי' של זית, ושיהי' זך, ותנאי עיקרי שיהי' כתית, והגם שהוא כתית יהי' זך וכאמרז"ל (מנחות דפ"ו ע"ב) אין זך אלא נקי, ואין כתית אלא כתוש, וכפרש"י|2 בפי' כתית, הזיתים הי' כותש במכתשת ואינו טוחנן בריחים כדי שלא יהא בו שמרים, דאז לא יהי' זך, דכ"ז הוא בשביל להאיר, והול"ל כתית להאיר⁷, וכן מצינו בשמש וירח שנקראים בשם מאורות, המאור הגדול ואת המאור הקטן⁸, וכתיב⁹ ויתן אותם אלקים ברקיע השמים להאיר על הארץ, ומהו אומרו למאור. והנה העלאת הנרות זהו עבודתו של אהרן, והי' צ"ל לכאורה הבאת השמן ג"כ לאהרן, ומפני מה הי' צריך להיות הבאת השמן למשה|7, ועם היות דהבאת השמן הוא למשה מ"מ הטבת הנרות והעלתן¹⁰ הוא ע"י אהרן. ובכללות הענין אינו מובן|7 למה נשתנה מצוה זו מכללות ענין המצות שברובן נאמר דבר אל בנ"י ואמרת אליהם שציוויין הוא בדיבור ואמירה, וכן בכללות הציווי דתרומה ועשיית המשכן נא' דבר אל בנ"י, וכאן נא' ואתה תצוה, והול"ל ואתה תדבר.

קיצור. יבאר דהנר תמיד ענינו שלהבת עולה מאלי' א) ע"י טיב הפתילה והשמן, ב) הדלקה. להעלות נר תמיד שהוא עצמו צריך עלי' ומקשה דגדול מעלתו שמאיר בכל ההפכים. מהו למאור והול"ל להאיר. העלאת הנרות ע"י אהרן והי' צ"ל ג"כ הבאת השמן. מהו תצוה והול"ל תדבר.

ענינים. [א] הנר תמיד א) יש לו שלהבת, ב) מאיר בהפכים. [ב] שלהבת עולה מאלי' א) שלא ע"י תיקון והטי', ב) ע"י טיב הפתילה ושמן, ג) הדלקה.

והנה להבין כל המדריגות האלו בנשמה, וענין העבודה להביא המדריגות האלו בגילוי, הנה כתיב¹¹ ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ואמרז"ל¹² בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד, דכל אחד ואחד מישראל הנה בכל זמן ובכל מקום שהוא הנה לבבו מקדש לשכינת עוזו ית'¹³, שבביהמק"ד הי' השראת אוא"ס הבל"ג, וע"י הכלים שבביהמק"ד והעבודה בקרבנות הנה גילוי ההשראה הי' מאיר גם בעולם, ובמילא הרי היו כל המדרי' שבנשמה בגילוי, ומנורה הו"ע הנשמה, דבנשמה יש כמה בחי' ומדרי' ותכלית ועיקר הכל שתהא שלהבת עולה מאלי', ולזה צ"ל תחלה הציווי דבחי' ומדרי' משה דוקא, וכן הובאת השמן אליו, אמנם הטבת