ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"עספר המאמרים<h1>תרצ"ב-תרצ"ג</h1><h2>תרצ"ב</h2><h3>בס"ד. י"ט כסלו, רצ"ב. בהכנ"ס ליובאוויטש. ריגא.</h3>קעו

קעו

במקור חיפוש חדש

הוראה¹⁶ דענין התורה הוא להורות לבני ישראל להבדיל בין טמא לטהור ואסור ומותר. דהטהור ומותר הוא מהקדושה, ושייך בהם ענין המצוה, דמצוה הוא צוותא וחיבור¹⁷, דע"י קיום המצוה מתחבר האדם עם עצמות אין סוף ב"ה. והאסור והטמא הוא שקשור בידי החיצונים¹⁸, והעושה אותן הוא בעל עבירה שעובר מרשות הקב"ה לרשות הקליפה וסטרא אחרא¹⁹ דטהור וטמא שהוא איסור והיתר הוא טוב ורע. והיינו דכל עניני התורה הוא לברר את התערובות טוב ורע שנעשה על ידי חטא עץ הדעת²⁰. וידוע דע"י חטא עץ הדעת נעשה תערובות טוב ורע²¹ בכללות עולם העשי' בכל חלקי הדומם צומח חי מדבר²². וכמו בעפר הרי יש ארץ טובה ושמנה²³, וכמו ארץ זבת חלב ודבש²⁴, ונותנת את יבולה הטוב בתבואת השדה והכרם, ומגדלת²⁵ אנשים חכמים יפים ובעלי מדות טובות. ויש ארץ רזה ודלה, אשר תבואתה ופרי' רע, ומגדלת|25 טפשים ובעלי מדות מושחתות. והאדמה יש לה טעם וריח, וכמארז"ל (שבת פ"ה ע"א) ע"פ²⁶ החרי ישבי הארץ, אטו כולי עלמא יושבי רקיע הן, אלא שהיו בקיאין בישובה של ארץ, שמריחין את הארץ וטועמין אותה, יש ארץ שריחה טוב, ויש ארץ שריחה רע. וכן באבנים ישנם אבנים טובות ומאירות וכמאמר (סנהדרין ק"ח ע"ב) אמר לו הקב"ה לנח קבע בה אבנים טובות ומרגליות שיהיו מאירות לכם כצהרים. וישנם בעלי סגולה, וכמו אבני החן והצלחה. וישנם אבנים

הערות

16. ראה רד"ק לתהלים יט, ח. ס' השרשים להרד"ק ערך ירה. גו"א ר"פ בראשית בשם הרד"ק. ובזח"ג נג, ב: אמאי אקרי תורה בגין דאורי.
17. ראה לעיל ע' עט. וש"נ.
18. ראה תניא פ"ז-ח.
19. ראה מאמרי אדמו"ר הזקן כתובים ח"א ע' נח. ענינים ע' תנח. ספר המאמרים עזר"ת ע' כא. עטר"ת ע' דש. פר"ת ע' קפ. תרפ"ה ע' שיא. תרפ"ח ע' מו. תרפ"ט ע' 6. ד"ה מן המיצר תר"ץ פ"ז. ספר המאמרים תרח"ץ ע' נב. ספר השיחות תש"נ ח"ב ע' 435.
20. ראה עץ חיים שער כו (שער הצלם) פ"א. שער מט (שער קליפת נוגה) פ"ה. ובכ"מ.
21. ראה תו"א בראשית ה, ג ואילך. תו"ח שם ל, ב ואילך. ספר המאמרים עזר"ת ע' פט ואילך. לקמן ע' שכד. ע' שמב. ובכ"מ. ובארוכה - ד"ה וידבר גו' ושבתה שבהערה 1.
22. ראה עץ חיים שער מח (שער הקליפות) פ"ג. מאמרי אדמו"ר הזקן על פרשיות התורה ח"ב ע' תרפח. סידור עם דא"ח קלא, ד. ובכ"מ.
23. ראה שלח יג, יט-כ.
24. שמות ג, ח. ועוד.
25. בכ"מ הובא הלשון "יש ארץ שמגדלת חכמים ויש ארץ שמגדלת טפשים" - ראה מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ח"א ס"ע קיז. ח"ב ע' תריח. תו"ח בראשית כא, ריש ע"ד. שמות נה, א (בהוצאה החדשה - מ, ב). מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית ע' רנב. ועוד. בזח"א (מהנ"ע) קכה, סע"א (ועד"ז בזח"ב ל, ריש ע"ב): אית מיא מגדלן חכימין ואית מיא מגדלן טפשין (נתבאר במאמרי אדמו"ר הזקן מארז"ל ע' רד. תקס"ג ח"ב ע' תרסד. וראה לקו"ת צו יח, רע"א). ובאמרי בינה שער הק"ש פ"ד (יז, ב. ועד"ז במאמרי אדמו"ר האמצעי הנחות תקע"ז ע' פה): "וזהו ארץ מגדלת חכמי' כו' דהיינו לפי מהות המים שבארץ דוקא". ובתורת חיים ויגש רלב, ב: "ארץ מגדלת חכמים שזהו מן ד' נהרות שיוצאים מעדן הארץ כמ"ש במ"א באריכות" - ראה בארוכה ד"ה וידבר גו' ושבתה שבהערה 1. ולהעיר מבמדב"ר פט"ז, יב: יש ארץ שמגדלת גיבורים ויש ארץ שמגדלת חלשים כו'.
26. וישלח לו, כ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.