קסו

שהמדריגה העליונה היא למעלה מן הגילוי לגבי המדרי' התחתונה, א"כ הרי המדרי' התחתונה הוא דבר נוסף על המדרי' העליונה, ומ"מ הנה המדרי' התחתונה אינה נקראת דבר נוסף על המדרי' העליונה ומפני מה באור שהוא גילוי העצם הרי האור הוא כמו דבר נוסף על העצם, ואם באור שהוא גילוי העצם הנה האור הוא כמו דבר נוסף על העצם הנה מפני מה האור דמדרי' התחתונה אינה נקראת דבר נוסף על העצם לגבי מדרי' העליונה. אך הענין בזה הוא דאינו דומה האור דהשתל' להאור שהוא גילוי העצם, דאור דהשתל' הגם שמדרי' העליונה היא למעלה מבחי' גילוי לגבי המדרי' התחתונה ומ"מ הנה המדרי' התחתונה אינה דבר נוסף על העצם לפי דגם מדרי' העליונה היא בבחי' גילוי במקו' והיינו דזה מה שהיא למעלה מן הגילוי הוא רק שלגבי המדרי' התחתונה היא למעל' מגילוי אבל בעצמה היא בבחי' גילוי, והיינו דגדר האור הוא גדר גילוי, משא"כ העצם הרי הגדר שלו שאינו בבחי' גילוי, והיינו שאינו בבחי' גילוי בעצמו, א"כ הרי הגילוי הוא דבר נוסף על העצם והיינו דענין הגילוי הוא באמת התחדשות בהאור לגבי העצם, ועם היות שהאור הוא גילוי העצם והיינו שאין לו מקור אחר זולת העצם אבל בפרט זה שהוא גילוי ה"ז כמו דבר נוסף על העצם.

והנה האור הוא כלול בהעצם וכמ"ש בסש"ב ח"ב פ"ג בהמשל דאור וזיו השמש, והנה זה פשוט שאור וזיו הזה ישנו ג"כ בגוף וחומר כדור השמש עצמו שבשמים שאם מתפשט ומאיר למרחוק כ"כ כ"ש שיוכל להאיר במקומו ממש¹⁶, וכן הוא בכל אור שהוא כלול במקורו, דאור יש לו מקור ומקורו הוא המאור שהוא העצם, וכל אור הוא כלול במקורו, אמנם העצם והאור חלוקים בהגדרתם, דגדר העצם הוא שאינו מתפשט ואינו מתגלה גם בעצמו, וגדר האור הוא גילוי, אמנם האור כמו שהוא במקורו הוא ג"כ לא בגדר גילוי כמו העצם, דכל הכלול בעצם הוא כמו העצם¹⁷, וכשם שהעצם אינו בגדר גילוי כמו"כ כח האור הכלול בו אינו בגדר גילוי, וראי' לזה מהכחות הכלולים בעצם הנפש שבהכרח לומר דהכחות הכלולים בעצם הנפש, שאינם בבחי' המשכה וגילוי כלל, שאם נאמר דהכחות הכלולים בעצם הנפש הן בבחי' המשכה, הרי כל כח שנמשך בהכרח שיהי' ממנו גילוים היינו שיבא בבחי' גילוי ממש מאחר שכבר נמשך ממקורו, אלא רק מה שיכול להיות הגילוי בכמה ענינים שונים ובכמה אופנים שונים שהרי כל כח יש לו כמה אופני חלוקי מדריגות וכמו בכח החכ', דיש בזה חילוקי מדרי' דחכ' זו או חכ' אחרת, וכמו שאנו רואים במוחש¹⁸ דיש הפרש בחכמים דחכם זה הנה בחכמה אחת הוא בעל כשרון ובחכ' אחרת אינו מסוגל לה, וכמו בחכ' הרפואה וחכמת התכונה, הנה הגם דשניהם חכמות ומ"מ ישנו מי שהוא מסוגל לחכמה זו וישנו שהוא מסוגל לחכ' זו, וכן באופני