קטז

הבזיון, וכמו שאנו רואין במוחש בטבעי בנ"א, דיש כאלו שהגם שהם בעצמם אינם בעלי תורה וחכמה וגם במדותיהם הם אינם במעלה גדולה, ומ"מ יש להם רגש טוב הנק' בל' בנ"א אַ איידעלער גיפיל, ומכבדים ת"ח ומייקרים בעלי מדות טובות ומתקרבים אליהם בכל מיני קירוב, ובענינים שונים מתלמדים מהת"ח ומהבעלי מדות טובות, ולפי ערכם ה"ה נמשכים בעניניהם, ובאופן האפשרי להם גם במעשיהם ה"ה משתדלים להתנהג לפי ארחות הנהגותיהם והוראותיהם של הת"ח ובעלי מדות טובות, והיינו שמתקרבים לת"ח ובעלי מדות טובות, וטעם הדבר הוא לפי שהם מכבדים אותם בפנימיות נפשם. ויש כאלו שהגם שהם אוהבי תורה ולומדי תורה, ומייקרים בת"ח ובבעלי מדות טובות, ומ"מ אינם מתקרבים אליהם, ואם לפעמים פועל עליהם איזה רגש טוב של הנהגה טובה אבל במהרה הוא נשכח אצלם וחולף ועובר והי' כלא הי', וטעם הדבר הוא לפי שחסר להם כל אותו הרגש, עס פעלט זיי אָדער באַ זיי איז פאַר טעמפּט דער געפיל פון געפיל, ועומדים בקרירות לעניני ת"ח ובעלי מדות טובות, היינו שאין הענין נוגע לו, ואין זה שהם מוצאי' בהם איזה דבר מה שמצד זה מונע אותם מלהתקרב אליהם, או שזה מונע אותם שהשפעתם של הת"ח בדברי תורה והדרכתם בי"ש והנהגה טובה לא תפעול עליהם, כ"א הוא מפני העדר ההתקשרות, והעדר ההתקשרות אינו מפני שהוא מקושר במקום הפכי, כ"א לפי שהוא בקרירות, ויש כאלו שהם ר"ל קשורי' במקום הפכי, דבזה יש כמה חילוקי אופנים באופנים שונים גרועים ביותר שהם מנגדי תומ"צ ושונאים ת"ח ויראי אלקים ומבזים אותם, ויש כאלו אשר הם בעצם מהותם באשר הם היו יכולי' להיות באופן אחר לגמרי והיו יכולי' להתקרב כי בפנימיותם מחבבים בני תורה ומייקרים בשומרי מצוה, ורק להיותם בסביבה לא טובה הנה מזמן לזמן ה"ה מתרחקים תחלה מלימוד התורה ואח"כ ח"ו גם מקיום המצות ונבלעים בסביבתם והולכים ר"ל מדחי אל דחי עד כי נטבעי' ר"ל בכל מיני רע ונעשים מנגדי תומ"צ ועולבים את התורה ולומדי'. אבל אלו שאינם עוסקים בתורה שהם חסרים המעלה דהתעסקות בתורה, אמנם ענין החסרון אינו ענין הבזיון ח"ו, ומהא דפי' שהתורה עלובה על שאין לה עוסקים, מובן שהוא עלבון גדול.

והנה ¹³ בגוף ועצם המאמר דריב"ל דבכיו"י בת קול יוצאת מהר חורב כו' הרי כוונת הב"ק הוא שהכרזתו יפעול על בני אדם שיעשו תשובה ויתחרטו על עניניהם הלא טובים, דזהו כל עניני הכרוזים של מעלה, וכמ"ש¹⁴ אמר אליהם חי אני נאם אד' הוי' (הוי' אלקים) אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחי', שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל, וכתיב¹⁵ הלוא בשובו מדרכיו וחי', וכתיב¹⁶ והשיבו וחיו, א"כ הלא כל עניני הכרוזים הוא לעורר על התשובה