קה

נבחן כללות ההשתל', דעלמא קדמאה ההוא עילאה טמירא דכולא, הכוונה על עולמות א"ס שלפני האצי', ובפרטיות הנה דלא אסתכיל בי' קאי על פרצוף א"ק דהגם דלגבי לפה"צ ה"ה בבחי' התחדשות ונק' אדם דבריאה ע"ש ההתחדשות, אבל הוא בחי' העלם שאינו בגדר גילוי כלל, והוא בחי' סתום בעצם. ולא אתיידע הוא בפרצופי עקודים ונקודים, בחי' אדם דיצי' דכללות, דבכללות הוא בבחי' גילוי מצ"ע אלא שהוא סתום מן המקבלים, וזהו ולא אתיידע, ולכן הנה גם זה בכלל בחי' ההוא עילאה טמירא דכולא, והתחלת הגילוי הוא מעלמא תניינא שהוא עולם האצי' דאיהו קשיר בההוא דלעילא, וכידוע דז"א דאצי' הוא סוף עולמות הא"ס⁵¹⁶, אבל ודא הוא דקב"ה אשתמודע מיני', דעולם האצי' ה"ה בבחי' אורות וכלים, שהאור מתלבש בהכלי והכלי' מכילים את האורות ובהן ועל ידם מגיע האור גם בבי"ע שהם עלמא תליתאה. ההוא עלמא תתאה מינייהו דבי"ע אינו בערך אצי', וכנ"ל דאצי' לגבי בי"ע כמו סובב לגבי ממלא, וישנו פרסא המפסקת בין אצי' לבי"ע, ואצי' הוא עולם היחוד דאיהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד|126, ועולמות בי"ע הוא דאשתכח בי' פרודא. וזהו התלת עלמין שבהם נבחן כללות ההשתל'. אמנם לפי"ז דעלמא תליתאה דאשתכח בי' פרודא הרי אינו בערך כלל לגבי עלמא תניינא דקשיר בההוא דלעילא, ומכש"כ שאינו בערך כלל לגבי ההוא עילאה טמירא דכולא, וא"כ א"מ מהו אומרו תלת עלמין אית לי' לקוב"ה דאיהו גניז בגוי' ה"ה בכל התלת עלמין בשוה. אך הענין הוא דזאת היא תכלית ועיקר העבודה לברר בירורי בי"ע, ואותו אור התענוג שנמשך מעתיק ואריך לאצי' כנ"ל יהי' אור זה נמשך גם בבי"ע, והוא ע"י הבירור וזיכוך בהבירורים דבי"ע לעשותם כלים ראוים לגילוי אור העליון, ועוד יותר דע"י עבודה זו יומשך עצם האור כמו שהוא בשרש שרשו הראשון לפה"צ שלמעלה מכח הגבול וכח הבל"ג. וזהו דכתיב⁵¹⁷ רחבה מצותך מאד, דתורה ומצות הם כלים רחבים לקבל בחי' מאד העליון⁵¹⁸ כמו שהוא כבי' בעצמות א"ס, ושיהיו המצות רחבים לקבל גילוי אור מופלא זה הוא ע"י מא"ד שהוא אד"ם⁵¹⁹, והיינו דהאדם בעבודתו בתומ"צ למטה דוקא הרי משלים כוונה פנימי' ועצמי' זו דפנימי' ועצמי'⁵²⁰ א"ס ב"ה. והענין