צה

שאינה לא דבר אבל עם זה הרי אינו דבר, אמנם ברושם זה יש יתרון גדול מה שהוא משלים הכוונה העליונה וכנ"ל, א"כ ה"ה מציאות דבר ומציאותו היא הכוונה עצמה, וענין מציאותה מה שהיא כלי אל המכוון של כוונת המכוין ית', אשר בזה היא כעין ענין כלי שהיא מגבלת את האור הבל"ג, והיינו דהאור הבל"ג יבא במדה וגבול כנ"ל, לכן הוא שרש ומקור להתהוות הכלים, ומהאי טעמא נקראים כלים דאצי' חומר לפי דשרש התהוותם הוא מהרשימו, והגם דמהתעבות האור נעשה הכלי, נת"ל473 דאור זה הוא אור הקו שבא ע"י הרשימו, ואינו אור הקו מצ"ע דשרש המשכתו הוא מלפני הצמצום, רק שזה באור הקו מה שבא ע"י הרשימו דוקא, ולכן הנה אור זה מהוה גמר הכלי, ולהיות דשרשה העצמי של הכלי הוא מרשימו לכן הכלי מגביל את האור להיות הגילוי לפי צורת הכלי, ולהיות דזה בא בכח הרשימו שהיא כל ענינה להשלים הכוונה של המכוין כנ"ל, לזאת הנה הגבלה זו נותן כח בהאור לזכך את הכלי ולהשלים בה הכוונה העליונה, והיינו להיו' התהוות היש ושהיש יהי' בטל אל האין. וזהו בדבר ה' שמים נעשו שהוא התהוות חומר הנבראי', דשרש התהוותם הוא מהכלי' ושרש שרשם מהכוונה דרשימו, וכל אשר חפץ ה' עשה הוא צורת הנבראי' שהם השפע האלקי שבכל נברא, דשרשם מהאורות ושרש שרשם מהקו, דגם זה בא ע"י הרשימו, אבל עם זה הוא המשכה מלפני הצמצום, דלפ"ז יובן דכח הבל"ג והגבול הם כעין אור וכלי כנ"ל, וכללות כוונת המכוין ית' בהבריאה באופן כזה דוקא בכדי שיהי' התהוות היש בסדר והדרגה ושהיש יהי' בטל אל האין, וביטול זה יהי' ע"י עבודת התחתונים דוקא. והענין הוא דהנה אי' בזח"ג דקנ"ט סע"א, תלת עלמין אית לי' לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו, עלמא קדמאה ההוא עילאה טמירא דכולא דלא אסתכיל בי' ולא אתידע בי' בר איהו דאיהו גניז בגווי', עלמא תניינא דאיהו קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב"ה אשתמודע מיני', עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מינייהו, דאשתכח בי' פרודא. ופי' הרמ"ז דתלת עלמין אלו כולל כל ההשתל' שאחר הצמצום, והיינו דכללות ההשתל' נבחן בג' מדרי' כוללים, והן עולמות הא"ס שלפני האצי', ועולם האצי' ועולמות בי"ע. והנה כללות ההשתל' הוא בשביל הבאת הכוונה העליונה לפועל, ולכן נבחן בג' מדרי' כוללים שהם ג' מדרי' חומר צורה ותיקון, דהנה התהוות העולמות דהיינו התהוות היש שנתהווה מאלקות הנה אופן התהוותו הרי אינו שנתהווה יש גמור מאין ואפס הגמור, אלא שתחלת ההתהוות נעשה מציאות שאינה יש ממש עדיין, וכנ"ל בשם הרמב"ן שהוא יסוד דק שאין בו ממש, והוא חומר הראשון שהוא חומר פשוט שאין בו צורה עדיין, אבל הוא כח ממציא מוכן לקבל הצורה, ואח"כ נתגלה היש אמנם הוא בבחי' ציור כללי, ואחרי כן נעשה יש גמור. והן חומר צורה ותיקון, חומר הוא החומר הראשון שנתהווה בבחי' חומר פשוט עדיין שאינו יש ממש, וצורה היא התגלות החומר, אך הוא בציור כללי עדיין, ותיקון הוא שהדבר נעשה כתיקונו שהוא יש ממש, וכן הוא גם בהאור שהוא האין האלקי יש ג"כ ג' מדרי'474, וכידוע

הערות

  1. 473. פרק ל (לעיל ע' עה).
  2. 474. ספר המאמרים תרס"ב ע' שס. תרפ"ו ס"ע לג ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.