מז

כ) והנה כאשר יתבונן בכל זה, בהתבוננות פרטית, עד אשר יוקלט במוחו היטיב, והיינו לבד זאת דהתבוננות אמיתי הוא דוקא כשבא בפרטיות[ednref_43_*], דהרי גם בלימוד הרי הידיעה האמיתית הוא דוקא כאשר יודע פרטי הענינים היטיב, ומכש"כ בהתבוננות שהיא צריכה להיות בפרטיות דוקא, הנה לבד כל זאת הנה בכדי שיוקלט במוחו היטיב הוא כאשר ההתבוננות היא בפרטיות דוקא, ולזאת כאשר יתבונן בכל הנ"ל באופן שיוקלט במוחו היטיב, איך שהעיקר הוא האור והחיות האלקי שהוא מקורא ושרשא דכולהו, וכל העולמות והנבראי' העליונים והתחתונים טפילין ובטילין לגמרי לגבי מקורם הראשון, אז הנה ודאי כי יתפעל במוחו ולבו להיות לו רצון וחשק לדבקה בו ית', שהוא העיקר ושרש ומקור הכל, והיינו דהוא ית' הוא מקור כל החיים העליונים ותחתונים, ולא יחפוץ להתקשר בהטפל, אלא דכל חפצו ורצונו יהי' להתקשר לעיקר ומקור הכל, והיינו דהגם שהמזלות הרוחנים הם שלוחי השפע בהכח האלקי, ונקראים משפיעים בעניני הגשמיות, דבכדי שההשפעות הגשמים יהיו בערך הנבראים ובהטוב להם הוא ע"י המזלות הרוחנים, ומהם להמזלות הגשמיים, וכמ"ש222 ממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים, ולמעלה מהם הם האופנים שהם למעלה יותר ורוחנים יותר מכמו המזלות הרוחנים, וגבוה עליהם הם חיות הקודש, שהם רוח החי' באופנים, והם הממשיכים ומשפיעים שפע חיותם של האופנים כנ"ל, הנה בכל זה הרי לא יחפוץ להתקשר בכל אלו להיותם רק נבראים מחודשים מאין ליש, וה"ה טפילין ובטילין בתכלית, וכ"ש שלא יהי' חפצו ורצונו בהדברים הגשמים הנשפעים מהמזלו' הרוחני' ולא יחשבם לעיקר כלל, כ"א כל חפצו ורצונו יהי' בבחי' האור והחיות האלקי, וכן בהדברים הגשמים גופא יהי' תכלית רצונו בחי' האלקות שבהם, והוא שלא ירצה להתענג בהם בתענוג גשמי, כ"א לשם שמים, דהיינו בשביל עבודת ד' בתורה ותפלה, ושהאור האלקי שבהם יאיר בנפשו בתוס' אור וחיות, ובד"כ ירצה שיהי' גילוי אלקות בעולם, והיינו ע"י שיתבונן בהתבוננות הנ"ל איך שהעיקר הוא האלקות וכל הנבראי' העליונים ותחתונים בטלים וטפילים לגמרי להאור וחיות אלקי, הנה עי"ז נעשה אצלו ג"כ עניני האלקות לדבר עיקרי, ועניני הגשמים שלו נעשים אצלו טפלים, כי ההנחה וההחלטה הזאת שהונח והוחלט אצלו שהאלקות הוא העיקר, והגשמי הוא הטפל לגמרי223 אל האלקות, הרי זה פועל בנפשו שיהיו אצלו עניני גופו כענינים טפלים והאלקות יהי' אצלו ענין עיקרי, ועוד זאת ירצה שיהי' הגילוי של האור והחיות האלקי, והיינו שהאלקות יאיר בגילוי בעולם, שיהי' נראה ונגלה האור האלקי, ולכן הנה גם בעניניו הגשמים אינו רוצה בהגשמי עצמו להתענג בו, כ"א לקבל חיות מהאור אלקי

הערות

  1. 222. ברכה לג, יד (ושם: וממגד. וכ"ה בספר המאמרים ה'שי"ת שם). וראה מקומות שצויינו בהערה 195.
  2. 223. בספר המאמרים ה'שי"ת שבהערה 1 ליתא תיבה זו. [edn_43_*] כשבא בפרטיות: ראה שער היחוד - לאדמו"ר האמצעי - בתחילתו. קונטרס התפלה בתחילתו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.