תקלח

וצ"ל מהו השייכות דכנסת ישראל לשושנה, דלהיות דבשושנה אית לה תליסר עלין, הנה כמו"כ בכנס"י אית³ י"ג מדות הרחמים. והנה בזהר ח"ב ד"כ ע"ב הרועה בשושנים ששונים בתורה. וצ"ל מהו השייכות דתורה לשושנים ומהו המספר די"ג, ושייכות כללות ענינם אלו לאני לדודי וכו'. אך הענין הוא דהנה אני לדודי ודודי לי ר"ת[ednref_96_*] אלול וס"ת ד' יודין שעולה מספרם מ"ם⁴ והם המ"ם יום שעלה משה למרום לקבל לוחות שניות, דכתיב⁵ ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים, ואמרו רז"ל⁶ מה הראשונים ברצון אף אלו ברצון, אלא דימים ראשונים היו ברצון מצד עצמותו ית' ואחרונים ברצון שנעשה ע"י התשובה. דכל הענינים האלו מאירים ומתגלים בימים האלו. ולהבין כ"ז[ednref_97_*] אמרז"ל (סוכה דמ"ו ע"א) א"ר זירא ואיתימא ר"ח בר פפא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, ב"ו כלי ריקן מחזיק (מה שנותנים לתוכו, רש"י) מלא אינו מחזיק (מה שתוסיף עליו) אבל מדת הקב"ה מלא מחזיק ריקן אינו מחזיק שנאמר⁷ והי' אם שמוע תשמע וגו' אם שמוע תשמע (אם הורגלת לשמוע אז תשמע, תוכל ללמוד ולהוסיף) ואם לאו (שלא הטית אזן בילדותך לשמוע) לא תשמע (לאחר זמן לא יספיקו בידך). וצריך להבין⁸ מהו אומרו בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת ב"ו, דאיך יעלה על הדעת להשוות מדת ב"ו למדת הקב"ה, אמנם מכללות הענין משמע דיש במדת ב"ו דבר וענין שיש לו איזה השתוות למדת הקב"ה ובזה בא רבי זירא לבאר כי אינו דומה, וצריך להבין מהו ענין במדת בשר ודם שיש לו השתוות למדת הקדוש ב"ה ומ"מ אינו דומה. ועוד מהו פרש"י בכלי ריקן מחזיק מה שנותנים בתוכו, ובמלא מה שתוסיף, ומהו"ע הרגילות לשמוע. אך הנה המאמר הזה הובא ג"כ בגמרא (ברכות ד"מ ע"א) על פסוק ויאמר אם שמוע תשמע לקול הוי' אלקיך והישר בעיניו תעשה וגו' ושם בחדא"ג מהרש"א ז"ל כתב דהדברים הגשמיים הן בגדר מקום וע"כ כשהוא ריקן מחזיק, וכשהוא מלא אין מקום לקבל עוד. וברמז יש לבאר מה שארז"ל (מד"ר קהלת פ"א פיסקא ל"ד⁹) א"ר יודן בשם ר' איבו אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו, והיינו כאשר האדם מתאווה תאווה לדברים גשמי' שהדברים גשמי' כמו שהן בחומריותן ה"ה תופסים מקום ומציאות, ואשר ע"כ אין האדם יכול למלאות תאוותו