תקכב

הידיעה וההשגה במוח דוקא, א"כ למה מיחסה אל הלב באמרו והיו הדברים כו' על לבבך, אלא העיקר הוא דבכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים8, והוא שדברי תורה יהיו אצל האדם בכל יום ויום כחדשים שיהי' לו חיות ותענוג בעסק התורה ולא כדבר המיושן שאין בזה חיות, כ"א יהי' לו חיות ותענוג כאלו היום נתנו מסיני, והוא ע"י עבודת הלב דוקא, א"כ הרי גם בזה מה שפנים בפנים דיבר ה' עמכם בהר מתוך האש, הנה זה ג"כ מתנאי דרכי התורה, וצ"ל מהו ענינם בעבודה בנפש האדם. והנה רש"י פירש פנים בפנים וגו' א"ר ברכי' כך אמר משה, אל תאמרו אני מטעה אתכם על לא דבר כדרך שהסרסור עושה בין המוכר ללוקח, הרי המוכר עצמו מדבר עמכם, דהב' דברות הראשונות אנכי ולא יהי' מפי הגבורה שמענום9, ושאר הדברות ע"י משה10. ודעת הרמב"ן11 דכל הדברות שמענו מפי הקב"ה בעצמו, והבינו מפי הקב"ה רק ב' דברות ראשונות והשאר הבינו מפי משה, וזהו אנכי עומד בין ה' וביניכם להגיד לכם את דבר הוי'12, כי כל הדברות שמענו מפי הקב"ה בעצמו, וב' דברות ראשונות הבינו, ושאר הדברות הבינו ע"י משה13. והבחיי (בקונטרס שבסוף ספרו14) פירש15 פנים בפנים דבר ה' עמכם, כלומר התפארת בעטרת, פנים בפנים פי' פנים בתוך פנים מן החצון ראו הפנימי עכ"ל. ובפ' תשא ע"פ16 ודבר ה' אל משה פנים אל פנים, כתב17 וע"ד הקבלה ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כמו פה אל פה אדבר בו18, ואיננו כמו פנים בפנים דיבר ה' עמכם, כי זה הי' בהשגתם של ישראל שהיתה מראה תוך מראה, כענין שכתוב19 עין בעין נראה אתה ה' עכ"ל, וצ"ל מאחר דפנים בפנים הנה זה הי' בהשגתם של ישראל, איך יתאים זה עם פרש"י הרי המוכר עצמו מדבר עמכם שזה עצמות אלקות ממש, וכפי שכתב הבחיי שזה הי' בהשגתם של ישראל ה"ז לבוש המעלים, שהרי השגתם אינו אלקות, וגם לא יתכן לומר כן שהיתה בהשגתם ממש, שהרי על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן20, וטעם הדבר לפי שהי'

הערות

  1. 8. ראה ספרי ופרש"י עה"פ שם. שו"ע אדה"ז או"ח סס"א ס"ב.
  2. 9. מכות כד, רע"א. פרש"י שלח טו, כב. וראה פרש"י יתרו כ, א ובמפרשים לפרש"י שם.
  3. 10. בכי"ק: והיינו דהן אמת דמשה הוא הממוצע כסרסור העומד בין המוכר ללוקח אמנם זהו רק להגיד לכם את דבר הוי' בשארי הדברות אבל בשתי דברות ראשונות דאנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו, דזהו לפרש"י". ואח"כ נשמט.
  4. 11. יתרו כ, ז.
  5. 12. השיטות באופן אמירת ושמיעת עשרת הדברות - ראה תורה שלימה ליתרו כ, א (אות ח) ובמילואים שם. וש"נ.
  6. 13. ואתחנן ה, ה.
  7. 14. כנראה שנכתב בקיצור לשון, והכוונה לספר נפתולי אלקים (ביאור קצר על עניני קבלה שבספר בחיי) לר' נפתלי הירץ ב"ר אליעזר טריויש - נדפס בסו"ס בחיי עה"ת קראקא שנ"א-שנ"ב. ועוד.
  8. 15. בפ' יתרו סכ"ו. - הובא באוה"ת ואתחנן ע' קצג. ח"ה ע' ב' אלפים.
  9. 16. לג, יא.
  10. 17. הבחיי. - הובא באוה"ת שם.
  11. 18. בהעלתך יב, ח.
  12. 19. שלח יד, יד.
  13. 20. שבת פח, ב. שמו"ר פכ"ט, ד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.