תצו
ויושבים בסעודת מצוה דשמח"ת קאָן פון הערין ווערין אַ דער הער, ואַיילע באמת איז דאָך דער דערהער פראַן באַ יעדער אידן, נאָר ער איז פאַרשטאָפּט, און אַז מיא נעמט אַראָפּ די פאַרשטאָפּונג איז שיים פראַן דער דערהער, און אַ דערהער יש לו תולדות אין פעולות טובות ממש, וזהו הסכת ושמע ישראל, כל ענינו של הסכת שהוא נקודת ההשכלה דחכ' וההבנה וההשגה דבינה הוא בהשמע ישראל, אַז עס זאָל זאַיין דער דערהער פון ישראל בגלוי, כי בהעלם ישנו תמיד, ועיקר העבודה הוא שיהי' השמע של ישראל בגלוי בעבודה בפועל, ואָס דאָס הייסט דערהערט, אַז דער דערהער האָט תולדות אין פעולות ומעשים טובים.
קיצור. יבאר כי הס שתיקה דחכ' נקודה, כת כתיתה דבינה השגה בהגיון והתפשטות, וע"י הסכת חו"ב בא הגילוי דשמע (דער דערהער) של ישראל, שמיעה והרגש - דער הער - שמיעה אין לו תולדות בפועל, והרגש יש לו תולדות בפעולות טובות.
ענינים. א חכמה, א) הס, ב) שתיקה, ג) נקודה. ב בינה, א) כתת, ב) הגיון, ג) עיון. ג הסכת חו"ב. ד שמיעה, אין לו תולדות. ה הרגש, א) דער הער, ב) יש לו תולדות.
ב) וזהו הסכת ושמע ישראל, ואמרז"ל (שם) עשו כתות כתות ועסקו בתורה, לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה, שזהו הפועל טוב הבא מגילוי השמע של ישראל, אַז עס איז פראַן דער דערהער פון ישראל, איז יעמולט פראַן דער פועל טוב פון עסק התורה. וצ"ל מהו"ע העסק של תורה דלכאורה הוה לי' לומר עשו כתות כתות ולמדו תורה, דתורה היא חכמה והשכלה, ובכל חכמה והשכלה שייך רק הלשון לימוד והגיון, וכמ"ש (דברים ה', א') ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם, וכתיב (יהושע א' ח') לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו וגו' ומהו אומרו עשו כתות כתות ועסקו בתורה שאומר הלשון התעסקות, ודבר זה לעשות כתות כתות ולהתעסק בתורה לומדין מהסכת דלכאו' הרי הס וכתת הם חו"ב, וידוע דמוחין הם לעצמו, דזהו ההפרש בין מוחין למדות6, דמדות שייכים לזולת, והיינו דא"א להיות גילוי המדה והתפשטותה, כ"א כשיש זולת על מי לרחם ועם מי להתחסד, שהרי על עצמו אינו שייך ענין הרחמים והחסד כ"א על הזולת, משא"כ ענין המוחין הם לעצמו דיכול לישב לעצמו ולהשכיל השכלות, א"כ איך הוא דהסכת שהם חו"ב הנה מזה דוקא למדו דענינו האמיתי הוא עשו כתות כתות ועסקו בתורה בהתעסקות דוקא, וצ"ל מהו המעלה בהתעסקות ומהו"ע ההתעסקות ובאמת הנה כ"כ גודל ענין ההתעסקות בתורה עד כי העדר ההתעסקות הוא עלבון לתורה וכהא דאמר ריב"ל (אבות פ"ו מ"ב) בכיו"י7 ב"ק יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, ועלבון של תורה הוא העדר ההתעסקות בתורה כאמרו שכל מי
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.