תפה
המלך2, וצ"ל מהו"ע שלח את העם דהול"ל שהלכו לאהליהם, כאמרו וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב וגו'|2 אלא דהשילוח הוא נטילת רשות ללכת וצ"ל מהו"ע הנטילת רשות, שהו"ע השילוח ולמה בשמע"צ דוקא שהרי הילוכם הי' ביום המחרת וכמ"ש (דה"ב ז'3) וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את העם וגו', ופרש"י דביום השמיני נתן להם רשות לילך לאחר החג, דלכאורה א"מ למה השילוח הוא בשמע"צ דוקא, וגם כאן נא' לשון שילוח ולא ל' הליכה, ומהמשך הכתוב דביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך משמע דאחר ששלחם אז ויברכו את המלך וצ"ל מהו הענין בזה. אך כללות הענין הוא דהנה עיקר ענין שמע"צ הוא קליטת השפע מלמעלה בתורה ועבודה הנמשך בכללות נש"י על כל השנה4, דהנה כתיב5 כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב, דבר"ה הוא הדין ומשפט כמה יומשך בחי' אלקות בעבודה דנש"י בכל השנה6, וזהו משפט לאלקי יעקב, דיעקב הוא יו"ד עקב7 שהוא עבודת הבירורים ואלקי יעקב הוא האלקות הנמשך ע"י הבירורים, דבר"ה ויוהכ"פ הוא ההמשכה כללית, ובשמע"צ היא ההמשכה בפנימיות בנש"י, ולכן בשמע"צ מתחילין לומר מוריד הגשם וכמ"ש8 אם בחקתי תלכו בלימוד התורה על מנת כי ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם הנה אז ונתתי גשמיכם בעתם, שהוא ע"ד דכתיב9 ואתה נותן להם את אכלם בעתו, לפי דכל השפעות הגשמים הם תלוים בהעבודה דלימוד התורה וקיום המצות, הנה בשמע"צ היא ההמשכה כללית והעצמיות, ועד"מ פירות של משקה כמו זתים וענבים, הנה משקה הראשונה היוצא מהפרי שהיא המובחר והתמצית10 הרי בה דוקא מוזגים משקים אחרים מפני טיבה ושמנה, כמו"כ הנה בשמע"צ הוא המשכת התמצית והעצמיות ונמשך ומתגלה אח"כ בעבודה דכל השנה. והנה ידוע דסדר העבודה הוא ברצוא ושוב דוקא, וכמ"ש (איוב ל"ד י"ד) אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, אם ישים אליו לבו ברצוא, הנה רוחו ונשמתו אליו יאסוף בשוב, וכמאמר הס"י11 אם רץ לבך שוב למקום, דרצוא ושוב הו"ע קירוב וריחוק, דהרצוא הוא בבחי' קירוב ודביקות, והשוב הוא בבחי' ריחוק ונסיגה לאחור וכמ"ש12 וירא וינועו ויעמדו מרחוק, וזהו ביום השמיני שלח היינו השילוח למרחוק להיות שזהו בחי' השוב שהוא בבחי' ריחוק לכן נא' הלשון שלח ולא הל' הילוך, דהילוך מורה על הרצוא וכידוע13 בענין הלוך ונסוע14 דהלוך הו"ע הרצוא, וכאן שמדבר בענין השוב אומר הל' שלח, אמנם בכדי שלא יהי' הריחוק ביותר עז"א ביום השמיני שלח דהיינו המשכת בחי' החכ', דהכוונה הוא דגם השוב יהי' בבחי' גילוי ובבחי' קירוב, והיינו דהכוונה הוא להיות למטה אבל לעשותו כלי לאלקות וזהו"ע השילוח נתינת כח בהשוב שיהי' כפי הכוונה האמיתית. דהנה שלח הוא מל' הכתוב (שה"ש
הערות
- 2. מלכים-א ח, סו.
- 3. פסוק י.
- 4. ראה לקו"ת דרושים לשמע"צ צא, א. ובכ"מ.
- 5. תהלים פא, ה.
- 6. ראה לקו"ת דרושים לר"ה נו, א. ספר המאמרים תרפ"ט ע' 26. לעיל ע' יז ואילך.
- 7. פרדס שער כג (שער ערכי הכינויים) בערכו. עץ חיים שער ג (שער סדר האצילות) פ"ב. וראה תו"א ויצא כא, א. ובכ"מ.
- 8. ר"פ בחוקותי.
- 9. תהלים קמה, טו.
- 10. בד"ה ביום השמיני שלח שבהערה :1 "כמו ראשון למנורה כו'". - ראה משנה וגמרא מנחות פו, א ואילך.
- 11. = הספר יצירה (פ"א מ"ח).
- 12. יתרו כ, טו (בדילוג).
- 13. בד"ה ביום השמיני שלח שבהערה 1 מציין: בתו"א בד"ה וכל העם רואים [עג, ד].
- 14. לך לך יב, ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.