תעח

כזה שהרי קודם שנתהוו לא היו מציאות הנבראים כלל, ונתהוו בבחי' התחדשות בדרך אין ערוך דוקא, ולכן הרי התהוות הפעולה אינו מורה על הפועל מפני שהתהוותו הוא בדרך אין ערוך, דפועל ופעולה שהם בערך זל"ז הרי הפעולה מורה על הפועל, אבל פעולה שהיא בדרך אין ערוך אז הנה הפעולה אינו מורה על הפועל, וכן הוא בהתהוות הנבראים דהפעולה אינו מורה על הפועל, והגם דמהתהוות היש אנו יודעים שעצמות הוא בחי' מחוייב המציאות, וכן מובן ומבואר בלשונו הק' דרבינו נ"ע¹² מהותו ועצמותו של המאציל ב"ה שמציאותו הוא מעצמותו ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו, ולכן הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש בלי שום עילה וסיבה אחרת קודמת ליש הזה¹³, הרי דמהתהוות היש אנו יודעים שהעצמות ב"ה הוא בחי' מחוייב המציאות¹⁴, ולכן הנה אמיתת השם על עצמות הוא שם בורא¹⁵, הנה האמת הוא כן דמהבריאה וההתהוות אנו יודעים שהעצמות הוא מחוייב המציאות, אבל עם זה הנה ידיעה זו אינו ענין הגילוי היינו שיהי' מורגש בהפעולה, ואינו אלא רק שמזה אנו יודעים הפלאת המהווה, והיינו דמההכרח שכלי דאין דבר עושה ובורא את עצמו מכריח אותנו להכיר שיש מהווה, הרי אנו יודעים מההתהוות הפלאת המהווה, שהמהווה הוא בחי' מחוייב המציאות, אבל לא שזהו בגילוי בהפעולה, ואינו דומה לעו"ע, דבעו"ע הרי בהעלול ישנו גילוי העילה, כמו בשכל ומדות הרי בהמדות יש גילוי השכל, שבהמדה מושג ומורגש השכל, לכן מהמדה יודעים אופן השכל, וכמו מדות דקטן שהם בדברים קטנים מפני קטנות שכלו, והגדול דשכלו גדול גם מדותיו הן בגדלות, וכן בהגדול הרי ממדותיו יודעים אופן השכל שלו אם הוא בקטנות או בגדלות והיינו לפי שהוא גילוי, משא"כ ידיעת העצמות שאנו יודעים מההתהוות הוא רק מה שאנו יודעים שיש מהווה ולא שזה נרגש מהפעולה, וכ"ז הוא מפני שזהו בדרך אין ערוך, ולהיותו בדרך אין ערוך הרי הפעולה אינו מורה על הפועל, א"כ הרי לכאורה הנה הטעם מה שהבריאה נק' יש מאין הוא רק להיותה התחדשות גמורה.

קיצור. טעמו וראו העבודה דקרבת אלקים לו טוב, יקשה מדוע מזכיר תואר גבר, והלא התואר המעולה הוא אדם, ויקדים בטעם קריאת הבריאה בשם יש מאין, כי הלא ממך הכל, ויבאר דשולל עו"ע, שהוא יש מיש רוחני, שכל ומדות, והפעולה מורה על הפועל, אבל בהתהוות להיותו בדרך אין ערוך הפעולה מורה רק על הפלאת המהווה שהוא מחוייב המציאות.

ענינים. א   עו"ע, א) יש מיש, ב) בערך זל"ז, ג) הפעולה מורה על הפועל. ב יש מאין, א) בדרך אין ערוך, ב) הפעולה מורה על הפלאת המהווה. ג מדות מורים אופני מהות שכלו.