תנ

שאנכי¹³ עשיתי ארץ הוא בשביל האדם, ובריאת האדם הוא בשביל בראת"י, שיקיים תרי"ג מצות¹⁴, וזהו קדם למע"ב שבשבילו הי' הבריאה ובריאתו בפועל הוא אחור למע"ב שנברא ביום הששי, דבכ"ה באלול נבה"ע¹⁵ ור"ה הוא ביום ו' דמע"ב ונקרא תחלת מעשיך וזכרון ליום ראשון, והיינו דבכל שנה ושנה הנה בר"ה הוא המשכת החיות על כל השנה דלכן נק' בשם ראש¹⁶, וכמו עד"מ באדם הרי הראש יש בו ב' ענינים הא' שהוא המנהיג לכל האברים דכל האברים נשמעים להמוח שבראש כפי שהוא רוצה עפ"י התענוג שלו, והיינו דלא מיבעי דכל האברים נגררים אחרי המוח שבראש לקיים הכל בהנהגתם כל אחד ואחד כפי אותו הטבע שהטביע בו הבורא ית', כדוגמת דבר מי שהוא ראש ומנהיג לאנשים, דכולם נשמעים אליו במסירה ונתינה גמורה לקיים כל אשר יצווה עליהם, ולכל אשר יוליכם ילכו, וגם בדבר שאינם מבינים ומשיגים זאת מ"מ מקיימים הכל, אשר כן הוא גם בהאברים שנגררים אחרי המוח שבראש אלא דגם כחות הנפש נשמעים להחיות וכח כללי ששורה במוח שבראש, שתומ"י כאשר עולה ברצון המוח להתענג באיזה פעולת כח בהכלי שלו הרי תומ"י נעשה הדבר ההוא, וטעם הדבר הוא, לפי שהראש הוא המנהיג, והב' דכל האברים הנה עצם מהותם כלולים בראש, לפי שמן המוח שבראש הוא מקור יסודם, אשר ממנו נמשך אור וחיות כל אבר ואבר פנימי וחיצוני דרך גידי המוח שמסתעפים ממנו לכל האברים, שבהם ועל ידם בא בהם ההרגש והתנועה הנק' נערווין, והיינו דכל חיות האברים כלולים בהעלם בראש, ואח"כ יוצאים לידי גילוי מן ההעלם בהתחלקות פרטיות, ומפני זה גופא הנה גם לאחר מציאות האברים במהות בפ"ע, הנה הראש הוא מנהיגם, והא בהא תליא דלהיותו הראש, לזאת הנה כל האברים מקבלים חיותם הרוחני מן המוח, ע"כ הוא דוקא נעשה להם לראש להנהיגם, וכן הוא בענין השנה דכל ההמשכות והגילוים שנמשכי' ומתגלים בשנה ההיא, הרי כללות ענינם נמשך בר"ה, ולכן נק' בשם ראש השנה ולא רק תחלת השנה בלבד, אלא שהוא ראש השנה בהמשכת החיות כללי על כל השנה, ולזאת נק' ר"ה תחלת מעשיך דבכל שנה ושנה הוא חידוש העולם בהמשכה חדשה, בכללות ההשתל' מרוכ"ד עד סוכ"ד כמו בתחלת הבריאה, והוא זכרון ליום ראשון, ולכאו' הרי קשיא רישא לסיפא דאם הוא תחלת מעשיך שהוא חידוש גמור למה הוא זכרון ליום ראשון, ואם הוא רק זכרון ליום ראשון ואינו חידוש גמור בכל ראש שנה, למה נקרא תחלת מעשיך, אמנם מכללות הענין מובן דיום ראשון הוא מעלה עצמית, וכל כך גדלה מעלתו דיום ראשון, עד דזה היום דר"ה שהוא ראש לשנה, ומעלתו גדולה שהוא תחלת מעשיך, הנה כל זה הוא רק זכרון לבד ליום ראשון, וצ"ל מהו המעלה דיום ראשון, אשר ר"ה הוא רק זכרון אליו בלבד, ומהו"ע הזכרון, וביותר יפלא והלא