תכב

למודי ד' הי' לו לסיים ורב שלומם, ומה בא לכפול ולאמר ורב שלום בניך אלא לכוונה אתי לדרוש א"ת בניך אלא בוניך, א"כ מובן מזה דמה שת"ח הם מרבים שלום נמשך זה דוקא ממה שהם בוניך, והיינו דע"י שהת"ח הם בונים הנה עי"ז הם מרבים שלום, דהנה זה מה שת"ח הם במעלת ומדריגת שלום זה אנו יודעים ממ"ש ורב שלום, והיינו דכאשר וכל בניך למודי ד' שהן ת"ח הרי הן במעלת ומדריגת ורב שלום דאז הי' מספיק גם אם הי' נא' ורב שלומם, ומאחר דכתיב ורב שלום בניך לדרשא קאתי דזה מה שת"ח הם מרבים שלום הוא נמשך דוקא ע"י שהם בוניך וכאמרז"ל (שבת דקי"ד ע"א) מאי בנאים א"ר יוחנן אלו ת"ח שעוסקים בבנינו של עולם כל ימיהן ופי' מהרש"א שם בבנינו של עולם היינו בתורה שהייתה כלי אומנתו של הקב"ה בברה"ע כדאי' במד"ר בראשי'⁷⁷ התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה, וזהו בנאין שע"י עסק התורה הם בונים את העולם וכדאי' בזח"ב דקס"א ע"א קוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא כו' ב"נ משתדל באורייתא ומקיים עלמא, ונמצא בוניך הו"ע עסק התורה ההתעסקות בתורה, וכמו הבנאי שאינו מחדש דבר בגוף ועצם החומר ואינו אלא מתעסק בהחומר לסדרו ולהרכיבו באופן כזה שיהי' ראוי לבנין, הנה כמו"כ הו"ע ההתעסקות בתורה, וע"ה דהבנאי אינו מחדש דבר ומ"מ הנה זהו העיקר כי הוא עושה הדירה ומביאו לידי פועל טוב כן הוא בהתעסקות בתורה, וזהו ההפרש בין בניך לבוניך דבניך הוא ההמשכה מבחי' מל' שנק' אימא תתאה ונק' כנס"י⁷⁸ מקור דנש"י⁷⁹, ובוניך הוא⁸⁰ ע"י התורה שממשיכים בחי' ח"ע בבחי' מל' שהיא ח"ת וזהו"ע השלום שהו"ע ההתחברות, וכמו בבנין בית וכלי שע"י ההתחברות של החומרים דעפר אבנים ועצים ושארי החומרים של צרכי בנין הנה יוצא מזה כלי שלמה או בית דירה הרי לבד ענין ההתחברות של החומרים הרי יש בזה ענין של תועלת כן הוא בענין ההתעסקות בתורה הנה לבד זאת שעצם ענין עסק התורה לעצמו היא מצוה ממצות ד' הנה בזה הוא קיום וחיזוק העולם שממשיכים גילוי אלקות בעולם וכדאי' במד"ר⁸¹ ע"פ⁸² שובי שובי השולמית, אומה שעשתה שלום ביני ובין עולמי שאלו לא קיבלה תורתי הייתי מחזיר עולמי לתהו ובהו, וזהו שת"ח מרבים שלום בעולם שע"י עסק התורה עושים שלום בין הקב"ה