תיב

ואח"כ דודי לי, ובשניהם נא' הרועה בשושנים, ואי' בזח"ב ד"כ ע"ב הרועה בשושנים באותם ששונים בתורה, והיינו דהן בדודי לי ואני לו, והן באני לדודי ודודי לי הכלי לזה הוא הרועה בשושנים ששונים בתורה, ובזח"א⁵ אי' מה שושנה אית לה תליסר עלין אוף הכי כנס"י אית בה תליסר מכילן דרחמי דסחרין לה מכל סטרהא, דהיוצא מזה הוא דשושנה הם כנס"י ע"ש ששונים בתורה וכשם דבשושנה יש י"ג עלין כמו"כ בכנס"י יש בהם י"ג מכילן דרחמי וצ"ל שייכות הענינים זה לזה, והנה אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול וס"ת ד' יודין⁶ שעולה מספרם מ"ם שהם המם יום שהי' משה בהר לקבל לוחות שניות דכתי' (דברי' י' י') ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים וגו' (של לוחות הראשונות מה הם ברצון אף אלו ברצון, רש"י), והיינו דהגם דשניהם היו ברצון, ומ"מ הרי יש הפרש בין הרצון שבלוחות ראשונות להרצון שבלוחות אחרונות, ולכן הנה בכל שנה ושנה מר"ח אלול עד אחר יוכ"פ הם ימי רצון.

ולהבין זה ילהק"ת כללות ענין ירידת הנשמה בגוף שהיא ירידה גדולה ועצומה במאד, דהנשמה קודם ירידתה למטה הרי מעמד' הוא בעולם העליון הרוחני דלא זו בלבד שאין לה שום מונע ומעכב בעבודה אלא עוד זאת כי גם טוהר המקום מסייע בעבודה האמיתית דאהוי"ר, ובירידת הנשמה למטה להתלבש בגוף הרי צריכים כמה יגיעות בכדי לבוא לאהוי"ר, ואח"כ כשבאים לידי איזה אהוי"ר הרי אינו בדוגמא כלל לאותה האהוי"ר שהיתה לה להנשמה בהיותה למעלה טרם ירידתה למטה אך הנה ידוע דירידה זו היא צורך עלי' דע"י ירידת הנשמה למטה אח"כ נתעלית הגבה למעלה בעילוי אחר עילוי ביתר שאת מכמו שהיתה מעמדה ומצבה של הנשמה תחלה קודם ירידתה, וכידוע דדוקא ע"י ירידתה של הנשמה למטה, נעשית בבחי' מהלך וכמ"ש⁷ ונתתי לך מהלכים בין העומדי' האלה דהנשמות כמו שהם למעלה נקראי' בשם עומדים כדוגמת המלאכי' שנקראים בשם עומדים כמ"ש⁸