שצה

דתשובה, והנה מ"ש אם בחקתי תלכו קאי על קיום המצות לבד, וכאמרו|8 ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם ותרגם וית פקודי תטרון ותעבדון יתהון, הרי שקאי על קיום המצות, ומ"ש ברש"י ע"פ אם בחקתי תלכו שתהיו עמלים בתורה הכוונה הוא שיהיו עמלים בתורה שיפעול בקיום המצות שהתורה אור יאיר בנר מצוה, ומ"ש היום אם בקולו (של הקב"ה, רש"י¹⁰) תשמעו קאי על התשובה לבד וכדאי' בגמ' (סנהדרין דצ"ח ע"א) בהא דשאיל ריב"ל את משיח אימתי קאתי מר א"ל היום, ופירש לי' אלי' הכי אמר לך היום אם בקולו תשמעו, דביאת משיח (בב"א) תלוי בתשובה וכמאמרז"ל (שם צ"ז ע"ב) אם ישראל עושין תשובה נגאלין, וא"כ הא דאמור היום אם בקולו תשמעו קאי על ענין התשו' כדמוכח שם בהסוגיא¹¹, ולכן הנה בשניהם הן בקיום המצות לבד, והן בענין התשובה לבד נא' הל' אם שהוא ל' ספק, דאם בחקתי תלכו שהוא ספק אם יקיימו את המצות או ח"ו לא יקיימו, והיום אם בקולו תשמעו ג"כ ל' ספק אם יעשו תשובה, או יקיימו מצות ולא יצטרכו לתשובה פשוטה שהיא החרטה על העבירות ח"ו והעדר קיום מצות ד' אשר ציוה לעשותן, אך כאן באמרו ראה אנכי נתן לפניכם ברכה וקללה הכתוב מדבר בשני הענינים בקיום המצות ובהעבודה דתשובה ואומר נותן לפניכם שהוא נתינת כח מלמעלה על שני אופני עבודה אלו שזהו"ע ברכה וקללה, דברכה זהו מעשה המצות וקללה הכוונה דע"י העבודה דתשובה הנה גם הקללה נהפך לברכה וכמ"ש¹² ולא אבה הוי' אלקיך לשמוע אל בלעם, ויהפוך ד' אלקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ד' אלקיך, דאי אפשר לומר דהכוונה קללה ממש דא"כ מה"ע נותן לפניכם דמה שייך מתנה על הקללה, אלא דהכוונה הוא על תשובה¹³, והיינו זה מה שע"י התשובה גם הקללה נהפכה לברכה, וא"כ ה"ז ג"כ בכלל הברכה, וע"ז שייך ענין המתנה, וזהו ראה אנכי נותן לפניכם ברכה, שהוא מתנה והיינו נתינת כח מלמעלה בשתי הפנים אם על מעשה המצות או על התשובה דבה ועל ידה הנה גם הקללה נהפך לברכה, ולהיות דכאן הכתוב מדבר בב' הענינים בקיום המצות ובתשובה, ומב' הענינים הרי א' מהם בודאי יהי' אם שיקיימו המצות או שיעשו תשו' ולכן נא' כאן אשר ל' ודאי, דכתיב¹⁴ כי לא ידח ממנו נדח, דסוף כל סוף הכל יעשו תשובה¹⁵, רק שבהאופנים והדרכי' המביאים לתשובה ישנם ב' דרכים הא' הוא ע"י קירוב וריבוי השפעה מלמעלה, והב'