רנה

מל' היא מקור לעולמות, וכמ"ש⁷⁵ מלכותך מלכות כל עולמים דכל עולמים הנה התהוותם היא מבחי' וספי' המל', דבחי' מל' דאצי' מקור לעולמות בי"ע, ובכדי שיהי' נמשך אור שיהי' מקור לעולמות זהו ע"י צמצום דוקא, דהגילוי אוא"ס ב"ה כמו שהוא באצי' אינו בערך כלל להיות בבחי' מקור לבי"ע, כ"א ע"י גבורות וצמצומים דבחי' מל' הוא שיכול להיות בבחי' מקור. וכן כללות הגילוי בעולמות הוא ע"י הצמצום דוקא, שז"ע הצמצום הראשון שהי' באוא"ס, להיות דהאור שלפני הצמצום הוא בחי' א"ס ממש, ואינו בערך העולמות כלל, וכמ"ש בע"ח⁷⁶ דע כי טרם שנאצלו הנאצלים כו' הי' אור עליון פשוט ממלא כל המציאות כו', ולא הי' מקום לעמידת העולמות, דמאור זה א"א להיות התהות העולמות, וא"א שהעולמות יקבלו אור כזה, ובכדי שיהי' אור מה שלפ"ע העולמות הי' הצמצום באוא"ס, שנתעלם האור שבבחי' א"ס, ונמשך אור הקו שהוא אור שבבחי' מדה וגבול, וזהו דברישא חשוכא והדר נהורא דע"י הצמצום הקודם דוקא הוא שנמשך אור שהוא בבחי' אור אל העולמות, ומבחי' הצמצום הקדום לאור הנה עי"ז עיזי מסגי ברישא שהו"ע ברישא חשוכא וכפרש"י סתם עיזים שחורות, וטעם הדבר הוא לפי שטבע הגבורות להוליד פסולת וכמו זיעה הבאה מהחום דוקא, ולהיות שהצמצום קדום אל האור לכן גם עיזי מסגי ברישא. וכמו"כ הוא גם בנה"א ונה"ב, דהנה הנה"א והנה"ב יש להם שייכות זל"ז וכמ"ש בע"ח שער קיצור אבי"ע⁷⁷ שהן בחי' חו"ג, והיינו דבכל אדם הנה הנה"ב שלו יש לו שייכות להנה"א שלו, ולכן אמרז"ל (סוכה דנ"ב ע"א) כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו, הרי שהיצה"ר לפ"ע היצ"ט, וטעם הדבר הוא לפי שהיצה"ר יש לו שייכות אל היצ"ט. והענין בזה הוא דהנה ידוע שהנשמה בבואה להתלבש בגוף ה"ה מצמצמת עצמה שתוכל להתלבש בגוף, שהנשמה היא הגבה למעלה מגוף, והגם דזה מה שמתלבש ממש בהגוף הוא רק הארה ומקצת הנשמה בלבד⁷⁸, אמנם הנה זה גופא בכדי שיומשך רק הארה לבד, ושתהי' ההארה באופן כזה אשר תתלבש בגוף בבחי' פנימי' זהו ע"י הצמצום דוקא, ומצמצום זה להיותו גבו', מזה הוא מציאות הפרטי של הנה"ב היינו במדריגתו וטבעו הפרטי, והיינו דודאי הדבר דהנה"ב יש לו שרש מיוחד והוא בהרבה מדרי' זו למעלה מזו, דהאופנים הם ברעש וכל התפעלות יש בה מקום ואחיזה לפסולת, והגם שזהו התפעלות דקדושה ומ"מ הרי התפעלות מוליד חום שיש בו שמרים, והוא שרש הפרטי של הנה"ב, ולמעלה יותר הוא הזיעה היוצא מזיעתן של החיות, והגם דיראתן הוא יראת שמים ומ"מ מהזיעה יש מקום אחיזה לנה"ב, ולמעלה יותר הוא האנפין⁷⁹ מתפרדין דתהו, דכ"ז הוא בכללות שרש הנה"ב, אבל התהוותו הפרטי של הנה"ב⁸⁰ והיצה"ר הנה זהו מבחי'