קעה

ומילט הוא את העיר בחכמתו וגו'. וארז"ל (נדרים לב ע"ב) עיר קטנה זה הגוף ואנשים בה מעט אלו אברים ובא אלי' מלך גדול וסבב אותה זה היצר הרע. דהיצר הרע נק' מלך גדול לפי שהוא גדול ליצר טוב בי"ג שנה⁷ וכדאיתא בירושלמי (ברכות פ"ג ה"ה) ע"פ⁸ כי יצר לב האדם רע מנעוריו, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. וסבב אותה דדרכו של היצר הרע הוא לסבב את האדם ולהמציא לו סבות להחטיאו. דאין⁹ היצר הרע בא להאדם בתחלה להסיתו שלא להניח תפילין, שלא לשמור טהרת המשפחה, לחלל את השבת, ולאכול טריפה ונבילה כי יודע הוא אַז אַ איד וועט אים ניט פאָלגען, נאָר ער נעמט אים אַרום וממציא לו כמה סבות עד אשר מכשילו. ובנה עלי' מצדות גדולות אלו עונות. עון הייסט פאַרקרימט, ניט גלייך¹⁰. שמתחיל מדבר קל עד שמוליכו ר"ל מדחי אל דחי, והמשל בזה כמו הסר מן הדרך והולך בצדי דרכים, ומאמין ובוטח בעצמו כי הוא יודע את הדרך ולא יתעה. וכה הולך בריחוק מן הדרך עד אשר בא בסבכי היער. ולפעמים מעמיד נפשו בסכנה. וכן הוא בהיצר הרע שההתחלה הוא רק בעון שהוא עיוות ועיקום. אָפּקערן פון גלייכען וועג. שהדבר כמו שהוא לעצמו אינו דבר גדול. אבל סופו שמוליכו מדחי אל דחי ר"ל. ומצא בה איש מסכן וחכם זה היצר טוב, ונקרא מסכן שאין רוב הבריות נשמעין לו, כמו העני שאין דבריו נשמעים¹¹. ומלט הוא את העיר בחכמתו זו תשובה ומעשים טובים, דסוף כל סוף תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים¹². ובכדי לשמור העיר קטנה מצר ואויב גלוי ונסתר הוא על ידי חומה ומגדלים. דהחומה היא שמירה משונא גלוי. והמגדלים הם שמירה משונאים נסתרים. שהם קשים יותר משונאים גלוים.

והנה החומה והמגדלות שהם שמירה לעיר קטנה מהשונא הגלוי והנסתר, שהוא היצר הרע מצינו בזה ג' דעות. דהנה ארז"ל (פסחים פ"ז א') א"ר יוחנן אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות אלו ת"ח. ורבא אמר אני חומה זו כנס"י ושדי כמגדלים¹³ אלו בתי כנסיות ובתי מדרשים. ובמד"ר¹⁴ אי' אני חומה זה אברהם אבינו ע"ה כו' אמר לפניו רבון העולמים אני חומה מעמיד אני דברים¹⁵ (חזקים ותקיפים) כחומה, ושדי כמגדלות זה חנניה מישאל ועזרי'. וצ"ל מהו ענין דברים כחומה שהעמיד אברהם אבינו ע"ה. וכן מהו דאר"י אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות אלו תלמידי חכמים למה מחלק בין תורה לת"ח. הלא הת"ח הם העוסקים בתורה. והעוסקים בתורה הם הת"ח ולמה מחלקם. אך הענין הוא דהנה תורה הוא ל'