קמז

מטל השמים זה מקרא, ומשמני הארץ זה משנה, דגן זה תלמוד, תירוש זה אגדה. דכל הריבוי ברכות הללו בהפלגה גדולה הוא לפי שנא' ויתן לך בתוס' וא"ו95. וצ"ל מהו"ע הוא"ו דלפי שנא' ויתן לך בתוספת וא"ו לזאת הנה בכל הברכות האלו דמקרא משנה תלמוד ואגדה הנה יתן ויחזור ויתן עד כי ויתן לך אלקותא. וצ"ל96 דלאחר שהוא ריבוי ברכה ביותר הי' לו להזכיר שם הוי' שהוא שם הרחמים97 ולמה מזכיר שם אלקים שהוא מדת הדין|97 והצמצום דוקא.

וביאור הענין הוא דהנה אי' במד"ר (בראשית פמ"ד כ"ד98, הובא ביל"ש בראשית רמז ע"ז) ר' שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן אמר ד' דברים הראה לו (הקב"ה לאאע"ה בברית בין הבתרים) גיהנם ומלכיות (שעבוד) מתן תורה ובהמ"ק. א"ל (הקב"ה לאברהם) כל זמן שבניך יהיו עוסקים בשתים הן ניצולין משתים. פרשו משתים הן נדונין בשתים. ועתיד בהמ"ק ליחרב וקרבנות ליבטל. במה אתה רוצה שירדו בניך לגיהנם או במלכיות. רחב"פ אמר אברהם ברר לו את המלכיות כו' ר"ה בשם ר' אחא אמר כך הי' אברהם יושב ותמי' כל אותו היום במה אברר בגיהנם או במלכיות. א"ל הקב"ה קטע (כרות) הדין מלגיא99 (צער100) מלבך, ברור לך את המלכיות. דהנה101 ירידת הנשמה בגוף היא ירידה גדולה ועצומה במאד. דהנשמה כמו שהיא למעלה קודם ירידתה למטה להתלבש בגוף הרי מעמדה היא בג"ע והיא בתכלית הביטול לאלקות ואין לה שום דבר המבלבל או מונע ומעכבה מעבודתה באהוי"ר. ויורדת למטה להתלבש בגוף ונה"ב. דענין ירידתה הוא בשביל להתלבש בגוף ונה"ב וכנ"ל דבירידה זאת והתלבשות זו הרי הנה"א מתלבש בכחות הנה"ב. דכל עניני הגוף ובפרט כחות הנה"ב ותאותיו ה"ז התחדשות גמורה לגבי הנה"א. ויש להנה"א כמה מניעות ועכובים כללים ופרטים על עבודתה כמו שהיתה קודם ירידתה. דלבד זאת מה שהמטה אינו דומה להמעלה ואינו בערכו. דהמעלה רוחני והמטה גשמי. דהגשמי אינו בערך הרוחני כלל. הנה הרוחני הוא מופלא בערך מן הגשמי. וכמו שאנו רואים במוחש בענין לימוד ההלכות ודיני התורה שהם שכלים

הערות

  1. 95. ראה מתנות כהונה לב"ר שם. כלי יקר עה"פ. ד"ה ויתן לך באוה"ת פרשתנו (תולדות) קנט, ב ואילך.
  2. 96. ראה ד"ה ויתן לך בתו"ח פרשתנו (תולדות) קמט, סע"א. אוה"ת שם קסא, סע"ב. ד"ה הנ"ל בספר המאמרים תרנ"ד ע' סה. המשך תרס"ו ע' פה. ספר המאמרים תרפ"ד ע' קג. תש"ב ע' 66. ועוד.
  3. 97. פרש"י נח ח, א.
  4. 98. כ"ה במד"ר דפוס ווארשא, תרכ"ז. ובדפוס ווילנא - פיסקא כא.
  5. 99. כ"ה בכתי"ק ובהעתקה. בילקוט שמעוני שתח"י: מלניא. וכ"ה בילקוט שמעוני תהלים רמז תשלז. בצילום דפוס ראשון של הילקוט שמעוני _(שאלוניקי רפ"א-רפ"ז - נדפס בירושלים, תשכ"ח) אינו ברור אם זה "נ" או "ג". בפסיקתא דר"כ (הוצאת באבער) פיסקא ה (פרשת החודש): מילני' (ובהערת באבער שם, שצ"ל "מלכיא", "ואין ספק שגם לפני בעל הילקוט היתה הנוסחא כן, ואח"כ נעשה "מלניא" מן "מלכיא", וטעות מן כ' לאות נ' רגיל הרבה מאד"). בפסיקתא רבתי פרשה טו (פרשת החודש) : מלכי. ובמדרש תהלים (באבער) מ, ד: מילתא.
  6. 100. ביאור מלות קשות ביל"ש שם. וראה מפרשי הב"ר ופסיקתא רבתי שם.
  7. 101. מכאן עד קטע המתחיל "והנה בירידת הנשמה" - מיוסד על ד"ה ויולך שבהערה 1.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.