קד

רש"י⁵¹¹ י"א חלון וי"א אבן טובה המאירה להם, והיינו דאופן גילוי האור בהתיבה הוא בשני דרכים, ע"י חלון או ע"י אבן טובה, והמכוון בשניהם א' הוא שיהי' אור, וזה שייך לאחר שנגמר בנין התיבה, א"כ מהו השייכות דצהר תעשה לתיבה אל מ"ש אח"כ ואל אמה תכלנה מלמעלה, דזהו לכאו' מה ששייך בגוף ועצם בנינה של התיבה, דאופן בנינה הוא ג' מאות אמה ארך חמשים אמות רוחב ושלשים אמות קומה⁵¹² ואל אמה תכלנה כו', ומהמשך הענין משמע דזה מה שצהר תעשה לתיבה הוא מפני ובכדי שיהי' ואל אמה תכלנה מלמעלה, דמובן מזה שיש בחינה ומדריגה שנקראת אמה וכל ענין הצהר הוא לעלות ולהגיע לבחינה ומדריגה זו, וצ"ל מהו מדריגה זו ומהו אומרם ז"ל דבהכי (היינו בבחי' ומדריגת אמה) הוא דקיימא. והנה ידוע דתיבת נח הם האותיות דתורה ותפלה וצהר תעשה לתיבה שצריכים להמשיך אור בהתיבת דתורה ותפלה, וכמו שאמר מורינו הבעש"ט נ"ע⁵¹³ בפירוש הכתוב⁵¹⁴ בא אל התיבה שצריכים ליכנס ולהתדבק בתיבות התורה והתפלה, וצ"ל השייכות דצהר תעשה לתבה אל מ"ש אח"כ ואל אמה תכלנה מלמעלה.

ולהבין כ"ז ילהק"ת משנת"ל דתכלית הכוונה בבריאת והתהוות היש בסדר והדרגה הוא בכדי שיהי' ביטול היש לאין ואשר ביטול זה יהי' ע"י עבודת התחתונים, וכללות ההשתל' נבחן בג' מדריגות כוללים שהם תלת עלמין, עולמות הא"ס שלמעלה מאצי', עולם האצי', ועולמות בי"ע, וכן בענין התהוות היש הוא חומר צורה ותקון, וגם אפילו באור הנה מתחלת התהוותו עד שהוא נעשה מקור לדבר מה יש בו ג' מדריגות, וכן אפילו בלפני הצמצום עליית הרצון להיטיב לברואיו וההשערה בכח הכללי, וטעם בריאת היש באופן כזה דוקא בכדי שיהי' ביטול היש ע"י עבודה, ובכללות הם התלת עלמין, פרצוף א"ק אדם דבריאה דכללות, דהגם שהוא התחדשות לגבי לפני הצמצום, אבל הוא עוד סתום ונעלם מצ"ע, וזהו לא אסתכיל בי', ופרצופי עקודים ונקודים, אדם דיצי' דכללו', שהם גילוי יותר מכמו אדם דבריאה דכללות, ומ"מ הוא בבחי' העלם עדיין, והוא בחי' ולא אתיידע בי', שהוא סתום לגבי המקבלים, ועיקר הגילוי הוא באצי', ולכן נק' אדם דעשי' דכללות, ודא הוא דקוב"ה אשתמודע מיני', דע"י אצי' אנו יודעים כללות ענין האוא"ס ב"ה, וע"י הכלים דאצי' בא האור והגילוי גם בבי"ע.

מא) והנה עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מינייהו דאשתכח בי' פרודא, הנה כפי שנת"ל⁵¹⁵ הכוונה על עולמות בי"ע הפרטים, וזהו הג' בחינות שבהם