סה

חפץ ורצון ד' לבד, כ"א שבא בגילוי במאמר ודיבור מפורט, ונת' כי כל נברא יש בו חומר וצורה, דחומר הוא גוף הנברא וצורה הוא אור השפע האלקי שהוא חיות הנברא המתלבש בו להחיותו, דהתהוות ובריאת חומר הנבראים הוא במאמר ודיבור, אבל התהוות צורת הנבראי' הוא בחפץ ורצון ד' שלא בא עדיין לכלל מאמר ודיבור, וטעם הדבר מפני מה גם חומר הנבראי' לא נתהוו בבחי' חפץ ורצון בלבד, לפי דאם גם חומר הנבראי' הי' התהוותם בבחי' חפץ ורצון ד', שלא בדיבור ומאמר, אז הי' הכל ברוחניות, והי' הכל בטל, כמו שהוא הביטול מצד החכ', דאיהו וחיוהי חד|126, והכוונה העליונה היא שיהי' עבודה דוקא, ונת' כי בכל נברא הנה גופו הוא חשך לגבי נשמתו, דכן הוא באדם דכחותיו הגלוים בהתלבשות הנשמה בגוף הם חשך לגבי כמו שהם טרם שנתלבשו, וכן בהעבודה בהכחות דנפה"א, וכן הוא בהחיות דנבראי', דההתגלות הוא באין ערוך לכמו שהחיות כלול במקורו, והמלאכים משיגים זאת, וכן מושג הדבר היטב בהתבוננות פרטית בתפלה, שהיא סולם ההתקשרות, המקשר את האדם ועניני עולם התחתון באוא"ס, ומ"מ נק' זה נהורא אוכמא, שהוא חשך לגבי העבודה האמיתית דנה"א מצ"ע, שהיא נהורא חיורא, האה"ר דבחכ' שבנפשו, שזהו מצד התקשרות עצמי, ולזאת היתה התהוות חומר הנבראי' במאמר ודיבור, בכדי שיהי' יש ומציאות, ויהי' ענין העבודה בביטול היש לאין.

כו) והנה דוגמת בחי' חומר וצורה שבנבראי' דבי"ע, דחומר הוא גוף, וצורה הוא אור וחיות הנפש המתלבש בגוף להחיותו, יש בדוגמא כזאת גם באצי', דבאצי' יש ג"כ בחי' חומר וצורה, דאצי' הוא ג"כ עולם, ויש בו ג"כ בחי' חומר וצורה גוף ונפש, והן בחי' או"כ דאצי' שנק' ג"כ בשם חומר וצורה, דאור הוא צורה, וכלי הוא חומר, דכן הוא בעולם האצי' דאורות דאצי' הוא צורת עולם האצי', והכלים דאצי' הוא החומר דעולם האצי', והיינו דשרש חומר וצורה דנבראים דבי"ע הוא מבחי' חומר וצורה דעולם האצי' שהן האו"כ דאצי'311, וכמאמר דפתח אלי'312 וכמה גופין תקינת לון דאתקריאו גופין לגבי לבושין דמכסין עליהון כו', ואחר שמפרט ומפרש סדרם וענינם אומר וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא דאיהו חיים לגופא. הנה וכמה גופין תקינת לון קאי על הכלים דאצי' שנקראים בשם גופים, והגם דזה שנקראי' בשם גופים הוא לגבי הלבושים שמכסים עליהם, ומ"מ ה"ה בבחי' גופים שהם בחי' חומר דאצי', והיינו דכמו שבנבראי' דבי"ע הרי חומר הוא גוף הנבראי', הנה דוגמתו בעולם האצי' הם בחי' הכלים שהם בחי' החומר דעולם האצי', וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא קאי על גילוי הקו, דאיהו חיים לגופא קאי על האורות דאצי', שהם הנמשכים ומתגלי' להאיר את הכלים דאצי' ולהחיותם, דזהו מה שהאורות דאצי' הם בחי' צורת האצי', דכשם שבנבראי' דבי"ע הנה האור והחיות שמתלבש בהנבראים בגוף שהוא חומר, הוא הנפש שהוא צורת הנבראי', הנה כמו"כ

הערות

  1. 311. וכמ"ש בסי' בד"ה להבין ההפרש בין ק"ש לתפלה [עג, ג ואילך] - ספר המאמרים עת"ר שבהערה 1.
  2. 312. תקו"ז בהקדמה (יז, א).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.