תעז

טעמו ² וראו כי טוב הוי' אשרי הגבר יחסה בו³, ואמר רבינו נ"ע (בתו"א בד"ה זכור דפ' תצוה⁴) דזהו מי שעבודתו בקרבת אלקים לו טוב⁵, בחי' אהבה בתענוגים שהיא אהבה עליונה העולה על כולנה להתענג על הוי' וצ"ל הסיפא דקרא מה שמזכיר התואר דגבר, דהנה בתוארי המדבר הנה היותר מעולה הוא שם אדם⁶ וכמ"ש⁷ אדם אתם ואמרז"ל⁸ אתם קרוים אדם, וכתיב⁹ אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי, הרי נזכר התואר אדם, וכאן בטעמו וראו כי טוב שהיא מדריגה רמה ונשאה בעבודת הוי' מזכיר דוקא התואר גבר, ולהבין זה ילה"ק תחלה¹⁰ מפני מה נק' הבריאה בשם בריאה יש מאין¹¹, הלא מקרא מלא דיבר הכתוב (דהי"א כ"ט י"ד) כי ממך הכל וגו' דהכל הוא מבחי' עצמות א"ס ב"ה וא"כ מהו"ע יש מאין. והנה ע"פ פשוט מה שהבריאה נקראת בשם יש מאין לפי שבא לשלול שאינו בבחי' השתל' עו"ע, דהשתל' עו"ע אין זה התחדשות בעיקרו שהרי העלול כלול תחלה בתוך עילתו, והתהוות העלול במציאות גמורה הוא רק התגלותו מההעלם אל הגילוי, וכמו שכל ומדות שהם עו"ע שהשכל עילה והמדות עלולים, הרי המדות היו כלולים תחלה בשכל, והגם דהמדות כמו שהם כלולים בעילתם בשכל הן בבחי' דקות הרבה לגבי מדות שבלב, מ"מ הרי הם נמצאים כלולי' בשכל כי שכל מחייב מדות, ואח"כ כשבאים בלב ומתהווים במציאות גמורה ה"ז רק התגלות מה שהם מתגלים מההעלם אל הגילוי, א"כ ה"ז יש מיש ולכן הם בערך זל"ז שהן בחי' יש מיש רוחני, אבל התהוות הנבראים אינו באופן