רסג

איש יהודי הי' בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני120, וארז"ל (מגילה די"ב ע"ב) בן יאיר בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו, בן שמעי בן ששמע אל תפלתו, בן קיש שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו, קרי לי' יהודי אלמא מיהודה קאתי וקרי לי' ימיני אלא מבנימין קאתי כו' לעולם מבנימין קאתי, ואמאי קרי לי' יהודי ע"ש שכפר בע"א, שכל הכופר בע"א נקרא יהודי, וצ"ל מהו"ע שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו ותפלתו מתקבלת והוא מקיש על שערי רחמים ונפתחים לו, שכ"ז הם מעניני התפלה, והלא מרדכי הי' ראש הסנהדרין (מנחות דס"ד ע"ב דס"ה ע"א121) והי' לי' לחשוב המעלה בהפלאת לימוד וידיעת התורה, ולמה חושב כאן המעלות שבתפלה, והנה קריאת שם יהודי הוא גם ע"ש שכופר בע"א אבל העיקר הוא ההודאה שמודה בשם הוי', ולכן הנה התחלת הגאולה הוא מאיש יהודי הי' בשושן הבירה.

ולהבין זה ילהק"ת משנת"ל דהצמצום קדום אל הגילוי, דמהאי טעמא עזי מסגי ברישא והיצה"ר קדם אל היצ"ט, ובכל אחד היצה"ר שלו הוא לפי ערך היצ"ט, ומעלת קדימת היצה"ר הוא שע"י העבודה נעשה יתרון האור מבירור החשך, ונת' ב' אופני בירורים כמו בהוצאת הכסף מן הסיגים, והפרדת הפסולת מן הטוב, ובמקורים הגלוים הנה החשך קדום לאור, דזהו ג"כ ענין קדימת התהו לתיקון, והעבודה הוא לאהפכא חשוכא לנהורא, דחשך הוא לילה זמן הגלות וכתיב ואמונתך בלילות, דבעוה"ז ובזמה"ג העיקר הוא האמונה, והגם דאמונה היא עצמי וישנה בכאו"א מישראל אבל היא בבחי' מקיף, ויכול להיות דבר והיפוכו, וכמו הגוזל סאה של חטים וטוחנה ואופה ומפריש חלה שמנאץ את ה', וכן הוא בכמה ענינים שיכול להיות שיבקש עזר מהשי"ת בדבר שהוא נגד רצונו של הקב"ה, והעבודה הוא להכניס את האמונה בפנימי' להיות כל עניני הנהגותיו עפ"י דיני התורה בחיות פנימי.

והנה זהו היתרון שיש בהודאה על ברכה122, והגם דברכה היא גבוה יותר מהודאה דברכה הוא גילוי אור וכידוע דברכה הוא ל' המשכה וכמו בריכת מים123 שהוא המשכת המים, ובנפש הנה ברכה הו"ע ההשגה דכאשר משיג ענין אלקי הרי הענין מאיר בגילוי בשכלו, והיינו דלבד זאת שהידיעה היא מציאת דבר מה שיודעו מה שתחלה לא ידע, הנה הענין ההוא מאיר בגילוי בשכלו ומתרבה ומתגדל אצלו,

הערות

  1. 120. אסתר ב, ה.
  2. 121. ראה גם פרקי דר"א פ"נ.
  3. 122. ראה תו"א מגילת אסתר צז, א. קכא, ד. לקו"ת מסעי פט, א. דברים א, א. עקב טז, סע"ד ואילך. ובכ"מ.
  4. 123. לקו"ת פינחס פ, א. וראה תו"א מקץ לז, ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.