רמד

וידעת ² היום והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד³, ואי' בזח"א⁴ פקודא רביעאה למנדע דהוי' הוא האלקים, ולאתכללא שמא דאלקים בשמא דהוי' למנדע דאינון חד ולית בהו פרודא, וזהו וידעת כו' כי הוי' הוא האלקים, שהענין דהוי' ואלקים הוא כולא חד צ"ל בידיעה והשגה, ואפשר לבוא בהשגה וידיעה ממש, ולכן אומר וידעת ל' צווי כמצוה ופוקד לעשות איזה דבר, דזה עצמו מורה שבאפשר לבא להשגה זו ועוד יותר כי תהי' בידיעה ברורה, וצ"ל איך אפשר להשיג ולידע כי הוי' הוא האלקים, ובעיקר הענין⁵ איך הוא הוי' ואלקים כולא חד. דהנה ידוע דהוי' הוא מקור הגילוי שהוא בחי' מדה"ר והיינו שהוא בחי' גילוי בחסד ורחמים בלי שום הגבלה כלל, דכל הגבלה הוא משם אלקים, אבל שם הוי' הוא גילוי בבחינת רחמים רבים ורחמים פשוטים בל"ג כלל, ושם אלקים הוא בחי' מדה"ד והצמצום לצמצם ולהעלים את הגילוי אור, ומזה בא ריבוי והתחלקות, ולכן הנה בשם אלקים נזכר ל' רבים וכמ"ש (יהושע כד' יט') ויאמר יהושע אל העם לא תוכלו לעבוד את הוי' כי אלקים קדשים הוא וגו' דשם אלקים מכסה ומסתיר על הגילוי דשם הוי', דזהו אומרו לא תוכלו לעבוד את הוי' לפי שהשם אלקים מכסה ומעלים על הגילוי דשם הוי', ואלקים קדושים הוא שמהצמצום ומההעלם דשם אלקים בא הריבוי וההתחלקות בריבוי מדרי', ומהאי טעמא הנה שם הוי' הוא מקור האור ושם אלקים מקור הכלים⁶, והאור הוא פשוט בלי שום התחלקות כלל ובל"ג, דאור הוא מעין המאור⁷ ודבוק בהמאור⁸ והוא כמו העצם, והגם דהאור אינו עצמי מצד עצמו, והיינו דזה מה שהאור הוא עצמי אין זה מצד עצמו, דזהו ההפרש בין אור ומאור, דמאור הנה מצד עצמו הוא עצמי, משא"כ האור הנה מצד עצמו אינו עצמי, אמנם להיותו דבוק בהמאור הוא כמו העצם⁹, ולזאת הנה כשם שהמאור הוא פשוט בתכלית הפשיטות בבחי' בל"ג בעצם, כמו"כ